Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 65

— ei — כלומר לא תרחם ותמיתני בעוד שאתה ארך אפים להם, עד שאראה נקמתי בהם. דע שאתי עליך חרפה, כתרגו׳ גלי קדמך דקבילית חסודין על מימרך i (ט״ז) נמצאו כלומר אני חושב דבריך כמאכל ערב שאדם מתאוה לאוכלו ויהי דברך לי, דבריך כתי׳ וקרי דברך שהיה לי דברך לששון ולשמחת לבב,' כי נקרא שמך עלי ה׳ אלה* צבאות, שאני נקרא נביא לה׳! (י״ז) לא, כלומר לא ערבתי שמחה עם שמחת נביאותיך. מפני ידך וכו׳ ודי מן קדם מימרך פריש יתיבת ארי נבואה דלווט מליתני מפני פחדי מהם שהיית[,] מתנבא עליהם רעה הייתי יושב כדי שלא יחרפוני ויקולוני: (י״ח) למה, ת״י למה הוה כאבי לאפריש כלומר למה היה כאבי תמיד בלא הפסק. ומכתי אנושה, כתרגומו ומחתי תקיפא. מאנה הרפא על דרך צחות, כי המכה אין לה רצון ומיאון, היו תהיה לי כמו אכזב משפ׳ מקור אכזב, מים לא נאמנו, וכן ת״י לא יהא מימרך כ.. בין מבוע דמיין דפסקין מינה, אכזב, שרשו כזב, והאלף נוספת באלף אדרעי ואמר כן ירמיה כנגד השם מרוב צערו, שהרי אמר לו השם בראש'כל הספר ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר וגו׳ ונלחמו אליך ולא יוכלו לך ונו׳ והוא היה סבור שהמלחמה תהיה לפרקים לא תמידית ושלא יוכלו להכותו ולקללו ולחרפו כן יגן השם עליו וכבר פירשתי בראש הספר שמה שאמי לו השם ולא יוכלו לך ר׳ל שלא יוכלו להמיתו כי אם יתגברו עליו להמיתו השם יצילהו מידם ואף אם התנכלו עליו להמיתו בסם המות השם הודיעו והזהירו שלא יתחבר עמהם ולא יאבל וישתה עמהם כאמור בפרשה בסמוך בי כה אמר ה׳ אל תבוא בית מרוח וגו־(ט־ן ה׳) ומאותה הפרשה יתבאר שהזהירו שלא לאכול ולשתות עמהם לא בבית אבל ולא בבית משתה ולפי שדבר נבואות כנגד השם ואמר לו מיד ז (י״ט) לכן, פי׳ ואם תרצה להוציא עצמך שאתה יקר מצרת עדת האללים שהם בני דוק־ כפי תהיה על פי ומאחרי. . . [תעשה?] שתאמר להם נבואתי|ולא תכבוש אותה ולא תחוש מבזיונם וגדופם כיון שאני עמך שלא יוכלו להמיתך ושוב שישובו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם. כלומר שיצטרכו לך ואתה לא תצטרך אליהם כי מה שאמרת שאני לך כמו אכזב אינו כן אלא עומד בדיבורי אלא אתה לא הבנת דברי 5 (כ) ונתתיך, בצורה, על דרך זה מתפרש׳ הפרשה באר הטיב וי״ת בכן כדנן אמר ה׳ אם תתיב ואתיבנך קדמי תשמש ואם תתיב רשעיאלמהוי צדקיא רעות מימרי תקים יתובון יתהנון אינון לפתגמך ואת לא תיתוב למטעי בתריהון מע׳(!) אם תוציא יקר מזולל אם תוציא יקר וצדיק (וצדק?) מזולל ורשע שחחזיתו למוטה וישוב הזולל יקר כפי תהיה שתעשה מצותי, ישובו המה אליך שילמדו ממעשיך אבל אתה לא תשוב אליהם לטעות במותם ולעשות במעשיהם וי״ם כפי תהיה שתגזור אומר ויקם לך כאלו אני גזרתיו. פ״א **) כפי תהיה כפי מה שאמרת• לך שתהיה לעמוד ברזל תהיה : א) יי״ק•