Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 64

60 נשיתי ולא נשו בי, בתתו׳ מלטטין לי. וי*מ מקללוני הרכיבו א) שני מלות, ענין קללה ששרשו קלל, וענין קלון ששרשו קלה, כלומר שמקלים ומקללים אותי, והיתד. תשובת השם על מה ש[ה]תאונן הנביא על עצמו (י״א) אמר, אם לא לשון שבועה נמו אס לאשדוד(תהליסקל״א ב׳]. שריתיך כמו שאריתך ונעלמה האלף, כמו שנעלמה בפסוק ונם כל שרית ישראל לב אחד להמליך את דוד. (דודא ייב ל״ח), וכן ת״י אם לא סופך יהא לטוב, כלומר מה שישאר לך מהזמן וכן בבוא עליהם רעה תחיה אותם בטובה. ונובל לפרש שריתיך כמו השארתיך.אם לא הפנעתי ונו׳ ת״י אס לאייתון רבעון מינך בעידן דאיתי עליהון סנאה ויעוק להון בעל דבבא מגז׳ ופגעו (עמום ה׳ י*מ),יהיה הפנעתי בהםיוצא, ואי״זים(השם) [ההם] יפגעו בו ויבקשו ממנו שיבקש(ו) עליהם רחמים באומר בספר זה שאמר לו צדקיה דרוש נא בעדינו את ה׳(לקמן כ־א בי). ד׳א אם ליא הפנעתיבךבעת דעה ובעת צרה את האויב, זה נבוזראדן, שיבקש ויפנע בך לעשות את הטוב בעיניך כאומר בספר הזה (מ׳ ד׳) ועתה הנה פתחתיך היום מן האזיקים אשר על ידיך אם טוב בעיניך לבוא אתי בבל אבל ראה את בל הארץ לפניך אל טוב ואל הישר בעיניך ללכת שמה לך. וי׳מב) שריתך לטוב מלשון ארמי משרי קטרין כלומר התר[ת]יך ופתהתיך לטוב רמז למה שאמר לו נבוזראדן ועתה הנה פתחתיך ונו׳. שריתך כתי׳ בואו וקרי ביוד, ואותיות אהו״י מתחלפות : (י*ב) הירע, כלומר אע״פ שהם חושבים עצמם חזקים כברזל אינם יכולים לרועע אותו ולשברו אותו ברזל הבא מצפון כי הוא מעורב עם יחשת שקורין בערב א זי ר והוא חזק במאד מאד. וטעם הפסוק שאינם יכולים לנבוכדנאצר הבא מבבל העומדת לצפונה של ארץ ישראל. הירוע מגז־ תרועם (תהלי׳ ב׳ ט׳) ודש* י דל פי׳ על ירמיה ובני דורו כי בבני דורו נאמר (ו׳ כ*ח) הולכי רכיל נחשת וברזל ובירמיה נאמר נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל (א׳ י״ה), ועליהם אמר הירוע [בחל] שלהם ברזל משלך המעורב בנחשת והלא שלך חזק משלהם ואמר מצפון אולי כי הברזל בא מצפזן מבבל חזק מאד ג), ואולי רמז למה שהתנבא מצפון תפתה הרעה (אי י״ד) ות*י מלך תקיף כפרזלא וכנחשתא ייתי מצפונא עלך «1מתבדא, פי׳ שמלך חזק בברזל יעלה בעזרת יהודה ובנימין והוא מצרים, אבל נבוכדנאצר שחזק כברזל וכנחשת יבוא מצפון להחריב הנעזר והעוזר.♦ (י"ג) חילך, מדבר כננד דורו של ירמיהו ואומר חילך ואוצרותיך לבז אתן. לא במחיר, פי׳ לאשארא מחיר, בכל הון הרב ששוללים ובוזזים אויבים חילך ואוצמתיך אלא בעבור הטאתיך ובכל גבוליך, וכבר דרשו ד) שהיו מעמידים על כל תלם ותלם שבל ארץ ישראל. וטעם לא במחיר, על דרך חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו (ישעיה ניב ג־) בתשובתם : (י*ד) והעברתי, ת*י ותשתעבדון לבעלי דבביכון בארעא דלא ידעתון, ראה שהוא קורא והעבדתי את אויביך בארץ לא ידעת, כי אש קרחה באפי ינו׳; (ט*ו) אתה, פי׳ ידעת חרפתם לי, א*כ זכרנו ופקדנו לטובה והנקם לי מהם, אל לארך אפים תקהני, ת*י לא תתן ארכא לעולבני א) ע' רד״ק ימבי ל 'ופי• ב) דוגש רבנו יונה ורבנו יהודה הביאם המכחול. ג) ע׳ אוצר ישרא?* ע' גמל*. ך) ע, דש"« זרד״ק.