Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 58

בי אין איש שם על לב, ארי לית אינש דמשם דחלתי על לב; (י״ב) על, בישוב גם במדברות במקום המקנה פשטו השוללים לבוז ולשלול ולשורר, ני חרבה׳ אוכלה כמו אש אוכלה (דברים ד־ כה) וטעמו אוכלת, וחרב ה־ הוא גבוכדנאצר על דרך פלטה נפשי מרשע חרבך(תהלים י״זי׳ג). מקצה הארץ ועד קצה הארץ וגו׳ פי׳ מקצה ארץ ישראל ועד קצהו אין שלום לכל בשר מיהודה ומבנימין. וי״מ שהוא רומז נם על שאר האומות שנברר. יד נבובדנאצר עליהם כמו שמנה כספר זהז (r) זרעו, נביאי האמת הטיס בתוכחתם, וקוצים קצרו שלא קבלתם תוכחות. ס״א זרעו חטים פי׳ שעשו תשובה בימי יאשיהו ולא בלב שלם, ועל כן קצרו קוצים. נהלו ונכאבו על כך לא יועילו עמכם, א״כ ראוי לכם שתבושו מתבואותיכם ציווי מחרון אף ה׳ ויהיה וא״ו ובושו מתבואותיכם פ• א כפא בלשון ישמעאל»). ד״א זרעו חמים וקוצים קצרו, שהתפללו ולא נענוב), נחלו לבני המקום ולא יועילו כי היה עונם רב למחול להם עליו ועל כן אמר להם הנביא ובושו מתבואותיכם מחרון אף ה׳ ואל תפגעו בו למחול להם: (י״ד) כה, על כל שכני הרעים, הם עמון ומואב כאומר באגדת חלקג) עמון ומואב מנירי דירושלם הוו וחם נרמו שיבא נבוכדנצר על ירושלם כמו שמפו׳ שם. לכך אמד הנביא כה אמר ה־ על כל שכיני הרעים הנוגעים בנחלה בתר דמנזקין באחפנתא וכמוהו הנוגע באיש הזה (בראשית כ״ו י״ז), ותרגם אונקלום דינזיק הנני נותשם מעל אדמתם שנם הם יכלו כמו ישראל, ואת בית יהודה אתוש מתוכם, אותם שנלו לתוכם אתנון [אתוש?] מתוכם שיגילו בשוב ה׳ שבות עמו. אתוש מתוכם, כתרנומו יטלטל מביניהון : (טיו) והיה, כלוט׳ שהשיב השם שבות בני עמון ובני מואב ובן כתו׳ בספר זה כאשר נתנבא על נלותם נתנבא נם על שבותם : (ט״ז) והיה, דרכי הדלת בנעיא, האמת כי ישראל למדו משפטי עמון ומואב להשבע בבעל, ואם כאשר ישיב השם שבות ישראל וישיב נם בני עמון ומואב, חזרו עמון ומואב ללמוד מדרכי ישראל להשבע בשמו של הבי׳ה חי ה׳ ונבנו בתוך עמי יהיה להם בנין הזק בתוך עמי עמידה וקיום, וכת״י ויתקיימון. וזה דעת ד*נ בסוף מסכת ידים י) שעמון ומואב שבו בשוב יהודה ובנימין ואולי הרבה מהם נתניירו בשובם ושבנו בתוך בני ישראל ז (ייז) ואם לא ישמעו ואם לא ישמעו, שלא ילמדו מדרכי ישראל, ונתשתי את הגוי ונו׳ שלא ישובו לארצותם. ונפרש מה שירמיה מתנבא ושבתי שבות מואב ואח״כ אשיב שבות בני עמון שא ... על אותם שחזרו למוטב, אבל ר׳ יהושע נחלק על ר־׳ג ואומד עדיין לא שבו עד שיבא המשיח וישיב שבות כל ישראל : י*ג. (א) כה, כל הפסוק פשוטה, ושמתו על מתניך וגו׳ וטעם שירקב בקל מהרה בשלא יתרבא תדיר ולא הספיק לו בכך אלא שצוהו ללכת פרתה לטמנו שם בנקיק הסלע, פי׳ בהוד הסלע ור׳ דוד קמחי זיל פי׳ שפרת בגבול הארץ ורמז לו כשיגלו א) ע׳ טה שהבאתי על זה במבזא לפיהש משלי של ד״י נהמיאש XVII. ב) ערש״י. ן;) בסגהדרץ צ״ן ע״ב: עמק ומואב שיבבי בישי. ך) פ״ד מ״ד.