Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 49

45 למען תדע כי אני ה׳ בקרב הארץ (שם ח׳ י*ח), בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ {שם ט׳ י״ד), ולמען ספר שמי בכל הארץ(שם שם ט״ז), וגם בימי דוד היו כמה דעות בדבר ודוד צווח כמה מזמורים להוציא מלבם. כי באלה חפצתי נאום ה* שיעשה אותם וחי בהם לא כדורו של ירמיהו שחכמיהם נאט׳ בהם חכמים המה להרע ולהיטיב לא ■ידעו(לעיל ד כ״ב), ובנבורים נאמר ולא לאמונה נברו בארץ(לעיל ט׳ ב׳), ואמונה הוא האמת והוא המשפט, כמו שמוכיח בפי הלק א) ויקוד ארצה וישתחו, מה ראה ארך אפים ראה והשתהוה דרך שמחד. לפי שראה הקב״ה מאריך להם אפו. וי״א מדת אמת דאה, ומפחד מזאת חמדה, כדי שלא יפקוד עליהם עונותיהם וישפוט אמת ומה השתחוה להתפלל על כך אע״פ שעמדו דבר* ד.אומ׳ ארך אפים ראה מ׳־מ נמצאת אומי אמת הוא משפטו והעשירים לא נתנו צדקה והלא הכתוב אומר שמנו עשתו נם עברו דבר: רע וגו׳(לעיל ה׳ כ״ח). כי השמנים והם העשירים אשר בשרם שמן ועשתו לא עשו בעשרם שום תועלת לנפשותם רק לגופם באכילה ובשתייה. ואנב נררא אפרש הפסוק כפי השנתי הלשון ראיה גדולה למה שהבאתיו שעשירים לא נתנו צדקה, כי בענין צדקה נאמר השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה וראה עינך באחיך האביון וגוי (דברים פדו טי), ואלו העשירים עברו דברי רע שלא חששו על מה שאסרה והזהירה תורה ודעה עינך באחיך האביון. פי׳ אחר. לשני פסוקים אלו ירמיה הנביא נתנבא בימי יאשיהו ויהויקים וצדקיהו, ועליהם אמר אל יתהלל חכם בחכמתו וגו׳ בפי חלקב) דרשו רבותינו דל כי יהויקיס היה רשע ודורו צדיקים וצדקיהו היה צדיק ודורו רשעים והתחיל ירמיה הנביא ואמר אל יתהלל חכם בחכמתו זה צדקיהו וקראוהו חכם כי כן היה והלא המדרש אומר שפסוק והיה ביום ההוא נאם ה׳ יאבד לב המלך וגו׳ (לעיל ד׳ טי), נאמר על צדקיהו שנאבד לבו בשעה שעוור את עיניו ואם לאו היה מטיח ראשו בכותל, ומשם אתה למד שהיה בעל לב ובעל לב הוא הנקרא חכם, כי כן דרך לשון הקדש לכנות החכמה בלב לפי שהוא משכן השכל וכמוהו קונה' לב (משלי י״ט ח׳), ועוד אני אומר כי הצדיק מדרכי החכמה, ומקרא מסייעני כי ה׳ יתן חכמה ונו׳ (שם ב׳ א־), יצפון לישרים ונו׳ (שם ב׳ ז׳), לנצור ארחות ונו׳ (שם ב׳ ח׳), אז תבין צדק ונו׳ (שם ב׳ ט׳), הרי החכמה מביאה הצדק ואומר ורוזנים יחוקקו (שם ח׳ טיו), וכן כמה מקראות בספר משלי. ולא שאני אומר שעם הארץ לא יהיה צדיק שלא אמרו חכמים אלא ולא עם האp חסידי) אבל יכול להיות צדיק שלא אמרו [אלא] ואין בור ירא חטא, שהבור אינו יכול להיות צדיק אבל עם הארץ יהיה צדיק מכל מקום טרם יגיע החכם למעלות הצדיק מעם הארץ, שהרי על צדקיהו אמי אל יתהלל חכם בחכמתו שהרי לא הועילה. חכמתו שהרי לא מיחד. באנשי דורו ועל בך נאמר בו ויעש הרע בעיני ה׳ (מלכים ב׳ כ״ד י׳), ואל יתהלל הגבור בגבורתו זה יאשיהו שרצה להתגבר על פרעה נכה, ויצא להלהם בו ולא היה דורו יפה ולא נמלך בירמיהו א) סגהדרין קי״א ע״א. ב) שם ק״ג ע״א. ג) איכה פ״א על פסוק סלה וע' רש״י ירמיה ד* מ' שפירש פסוק זה על חרו של יאשיהו והרד״ק שם פירשו ג״כ על צדקיהו. ך) אבות פ״ב מ״ה.