Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 48

44 מעלתו, הנביאים השגחתו גדולה מהשגחת הצדיקים אשר לא הניע[ו] למעלת הנבואה ובן בל צדיק וצדיק השנחחו נתלה משל חברו כפי צדקתו, ובהם נאמר יאר ה׳- «יו אליך (במדבר ו׳ ביה) פני רצון, והרשעים נאמר בהם פני ה׳ חלקם (איבה ד׳ ט״ז) פני׳ של זעם, וזאת היא השנחת העונש, וכן אומר בספר זה אראם ביום אידם (י״ח י״ז), ואומר כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה (כיא ״),. יהיה שמת פנים לרעה במו לטובה, וכן אומי בכל מקום עיני ה׳ צופות רעים וטובים(משלי מ״ו נ׳), ויש לי לשאול אם אין השגחה על הרשע אלא מונח למקרה הזמן אולי זה שבא על נערה המאורסה יקרהו שיכשל בדרך באבן אחת וימלט• ממנה, וזה שתפר בנדיו בשעטנז יקרהו שימצאהו אריה בדרך ויאבלהו, חלילה לי לומר דבר זה, אלא נם הרשע בהשנחה פרטית ענשו, וגדולה מזו אני אומר שלפעמים יהיה השגחת השם על הצדיק נחלה מהשגחתו על המלאך שהרי מצעו באגדת הלקא) שהצדיקים נתלים ממלאכי השרת שהרי מנה חנניה מישאל־ ועזריה, ושוב אמר וריויה די רביעאה דמי לבר אלהין(דניאל נ׳כ״ה), והאמת יורה דרכו כי הצדיק המגביר הנפש על החומר וכה משפטו בל הימים שוקק וכופף להשגת אלהיו מוסר עצמו על קדושתו אוהב וחושק בה׳ צמא וחרד לדבריו עול מלכותו על צואריו במלה הנפש את החומר ושב כולו נפש היים והנפש שמקטרג עמה להדיחה והיא תקום, אבל המנביר הומר על הנפש אין אלהים כל מזמותיו רחוק ממחיצת אהבתו לא עבר דרך אהבתו ויראתו ולא ידע נתיב בריתו מה אדון בזה ומה אשפוט נמשל בבהמות נדמו ונפחת מבהמה כי הבהמה לא ניתן בה נפש שכלית ואינה יודעת רק לאכול ולשתות ולשמש וזה הניסת והנפתה נתנה בו נפש השכלית וישבה מבלה תאכלהו אש לא נופח(איוב כ׳ כ״ו) נפשו תלך לאבדון וגופו מאכל לתולעת, וצדיק נאט׳ בו וצדיק יסוד עולם (משלי י׳ כיה), שבנה יסוד מגדל יעלה בו לשמים לשבת בישיבה עליונה, והרשע הלז נאט׳ בו עם כל חביריו כי לא יפנו אל פעולות ה׳ ואל מעשה ידיו יהרסם ולא יבנם (תהלים כיה ה׳), מדדי• כננד מדד. שהם ההורסים חומות האמונות ושורות האהבות ומגדלי היראות, ומושבם שאול מטה לבן אשיב אל לבי להתפלל נכח פני ה׳. וככה יהיה משפטי כל הימים אחר בל תפלה ותפלה, אלהי בראתני לצלם אלהים, עזרני׳ שלא אשנה פני בירקון המשונה ואלבש מלכות." התשובה ותאהבני־ נדבה. עושה חסד משפט וצדקה בארץ, אמר בארץ לחזק ענין ההשגחה כתרגום בתחתונים, ובאשר פירשתי אפי׳ בפרט, בי הכופרים הדוברים שהעולם קדמון או׳ שאין השנחה אלא על הדברים הקיימים ולכך אומר׳ שאין השגחה אלא עד נלנלי הלבנה ונאצלה אצילות ושפע מאותה השגחה על הכללים שתחת נלגלי הלבנה שאינם כלים אבל השם אינו משניח על הפרטים כי ענייני הפרטים כולם•• במקרה שאין כבודו להשניח על אשי השפלים עזב ה׳ את הארץ, וכן פרעה- אמד מי ה׳ אשר אשמע בקולו(שמו׳ ה־ ב׳), כך היה דעתו לומר שאין השגחתו בתחתונים,. שישגיח לפדות עם מתוך עם אחר ושוב הראה השם נפלאות [בו] ובעבדיו ואמר לר א) כגהדדין ק״י ע״ב.