Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 46

דשבת") ובן נבורי בחעושי דברו(תהלי׳ק״נכ׳), עושה מלחמתה של תורה, וכן הוא אומר על כן יאמר בספר מלחמות ה׳(במדבר ב״אי״ד), וכן אמר בנולים שגלו עם יכניה גכורים (מ״ב כיד ט*ז) ואומר בסדר ע ו ל ם ב) וכי מה גבורה עשו בני אדם ההולכים בגולה מזוקקים בזיקים ונתונים בשלשלאות של ברזל אלא גבורי׳ גבורי חורה, ומציגו לשון עושר נופל על החכמה כדאמרינן בסנהדרין פ׳ ארבעה מיתות ג> שפתח ר, יהודה על ר׳ אליעזר בשורה אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, הרבה מעות יש לי ואין שלחני להרצותן הנה שהחכם נקרא עשיר ובאמת הוא העשיר האמיתי ובאשר אמדו במבחר הפנינים7) שחכם אחד נכנס עם עשיר למרחץ וכאשר פשטו בגדיהם אט־ ליה החכם איה עשרך א״ל הנה בביתי, איל אין זה עושר עושר הנפרד מן האדם אלא זהו האמיתי העושר שאינו נפרד מבעליו והיא החכמה אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד, עתה אתחיל לפרש שני הפסו׳ האלה י•). אמד ירמיה הנביא ע־ה לחכמים ולנבורים ולעשירים אשר בדורו שאין להם להתפאר ולהתהלל כי הם באילני סרק שאין להם פרי ואק היו משכילים ויודעים השם לעשות כל אהד מהו הראויה לו אז היו יכולים להשתבח בכך. והזכיר חסד משפט וצדקה כי הם פרי החכמה החסידות, כמו שאמרו י) אין עם הארץ חסיד, אבל האוחז דרכי החכמה רגיל ומלומד בחסידות. ופרי הגבורה המשפט כי הנבור יכול לרדות ולכפות וללקות ולעשות משפטים גדולים בחיים מה שאין בן החלשים. ופרי העושר הצדקה, כי העשיר יש לו ממון שיוכל להתנדב ולתת ממנו צדקה, מה שאין כן העני, א״ב אמר הסד כנגד הכם, ומשפט כנגד גבור, וצדקה כנגד עשיר, שאין השבח בחכמה ובגבורה ובעושר אלא בחסידות ובמשפט ובצדקה, והממשיך המדד. שנתנה בו לתכלית הכונה שימשיך החכם כשמו מפי החכם ר׳ שלמה נר״ו בן ה י ה ס ן י) ז״ל אל יתהלל חכם בחכמתו, טעם בחכמתו לומר שלא יתהלל בחכמה אלא ילמדנה לאחרים על כן לא אמר אל יתהלל חכם בחכמה אלא בחכמתו, וכן לחסידות והנבור למשפט והעשיר לצדקה, הוא הנקרא משביל ויודע את ה׳ ויודע כי יש משניה עליו ורואה מעשיו אם יעשה הדבר בתקונו אם לא, וזה טעם כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, שמשכיל בשכל לבו כי יש אלוה לעולם ויש השנחה, והזהיר ירמיה על כך לפי שהיו בדורו פרוצים אומי שאין אלוה בעולם כאומר כחשובה׳ ויאמרו לא הוא (לעילה׳ י״ב)והם הנקראים אפיקורוסים, שאומרים שאין השנחה כלל ושמים וארץ וכל אשר בהם הכל מקרה וכפי מה שנזדמן ושאין מנהיג ולא משניה, וע״כ אמרו רבותינו דל ״) והוי שקוד ללמוד תורה (בדי) [ודע] מה שתשיב לאפיקורוס הזהירונו שנהיה רגילים ומלומדים ומשכילים בכל עת ובכל שעה שיש אלוה לעולם ושנקח מגן פסוקי התודה וצנת ראיותיה וקשת דבריה לערוך חצים בלב הכופרים האלה, להוציא מלבם סברא הרעועא ושיש מנהיג מניע את הגלנלים בחפץ ורצון, והנה אברהם א) י, ל׳א. ב) סזד ע1לם רבה פ' -'ה. ג) סנהדרין ס״ה ע״א. ך) לא מצאתי במבחר הפגיג־ים שבידינו. ך,) ע' פי׳ הר״י בתמיאש לפ״א פ״ד מ״א. ל) אבות פ״ב מ״ה. ץ) ג״ל שצ״ל ר׳ שלמת היתום שתביאו בעל קזדא המתת דף י״ה (הוצאת קאסעל). ח) אבזת פ״ב מ״ט.