Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 42

לא סליקת אסו למיסת כנשתא דעמי: (כ״נ) מי, שהיה מים ויזוב דרך העינים, ובן מי יתן עיני מקור דמעה בלי הפסק, ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי, ומלת את במו ויבך אותו אביו (בראשית ל־ז ל״ה): ט. (א) מי, במקום שעוביי אורח לנים שם בלילה, ואע״ם שאינו יישוב ואעזבה את עמי, ואלכה מאתם כי כולם מנאפים עצרת מנדים. כתרנו׳ סיעת שקרין, מנד קראו עצרה (יואל ב־ ט־ו) והוא מענין קבוץ ואסיפה שנעצרים ומתערבים במקום אסיפתם, וי״ת מנד יורש עצר (שופטים י״ה ד), שהוא ענין מלכות שהמלך עוצר וחובש באשר נקרא חובש מטעם זה. וכן פי׳ עצרת בוגדים מלכות: (ב) וידרכו, שקר משפטו וידריכו ובא כמו יעשרנו המלך (ש״א י״ז כ״ה), ודימה לשון לקשת, ואמי שדרבוה בשקר ובן פירש הפסוק וידריכו את לשונם שהיא קשתם בשקר ולשון דריבה נופל על הקשת לפי שדורכים אותם ברגלם. וי״ת ואליפו ית לישניהון פתנמי שקר . . . אינא בקשת ... ולא לאמונה ,'גברו בארץ פי׳ הנמרים אשר יש להם יכולת אינם לעשות אמונה בארץ, כי מרעד, אל רעה י יצאו ... י־מ») מעברה לעברה, וזה טעם ואותי לא ידעו נאם ה׳. וי*מ ב) מעונש אל עונש, ואפי׳ הכי לא נתנו את לבם לא דעת ולא תבונה לדעת אותי ומצוה אותם הנביא (נ) איש מרעהו ד,שמרו וגו׳ עקב יעקוב בשב״א לבדו, ובל יעקב שבפפרינו העיץ בשב״א פתח: (ד) ואיש, הלמ״ד דגושה, עד שנלאו מלהעוות עוד ואמר כן הנביא דרך הפלגה: (ה) שבתך, זה דברי השם אל הנביא שאומר לו שבתך בתוך מרמה כלומר בתוך עדת מרמה. במרמה ונו׳ פי׳ בעבור מרמה שבידם מאנו דעת אותי נאם ה׳ ונוכל לפרש שאף במרמה להזכיר ולשתף שם שמים עם שמות אלד,יד,ם מאנו דעת אותי נאם ה׳ ובאשר דרשו במדרש איבהג) אפיי בגרזימי הזה שבאה באחרונה לא עשאוני בני: (ו—ז) לבן, בתי־ שוחט וקרי שחוט והכל אהד ושחוט ענינו כמו שוחטי) וכמוהו אדם עשוק בדם נפש שמשפטו עושק, שלשונם הוא כחץ ששוחט והורני את אשר ימצא. וי״ת כנירא דממרף מלשון רדל ה) סכינא הריפא, וי״מ י) שפי׳ שחוט משוך, במו זהב שחוט: (ה) על, נאות מדבר ודי דירות מדברא. כתרנו׳ הצר דרתא מפרשו כמו נוח, וטעם הפסוק שהנביא מצטער על חרבן הארץ ואט׳ רדל ר־ יהודה אומי נ״ב שנה לא עבר איש ביהודה והביא ראיה מפסוק זה מעוף השמים ועד בהמה, בהמה בנימטריא הבי הוו, ר׳ יוסי אומר שבע שנים נתקיים בה נפדית ומלה שריפה כל ארצה כדאיתא ב מ נ י ל ד, י): (י) ונתתי, פי׳ לגלי אבנים מהריסת הבתים והחומות. מעון תנים, כי המקומות החרבים ,הם מעונות א) רש/ ד) דד״ק. ג) פתיהתא. ך) בזנרונות של א״א מ1״ר דזרה״ג זצ״ל מצאתי בזה״ל: שחוט שוחט ע״פ חולין ל״ו ב' והביאו הרד״ק עיי״ש וע״ע עירובין ט״ו ע״ב ששם הביא הגמרא זה הפסוק על לשק הרע הלא במו שאמר הדד״ק שלחט במל הורג ע״ב זהר״י גחמיאש פירש ג״ב מה. ך,) ב״ב קי״א ע״ב. ן) רש״י. ץ) בבלגיה ליתא וצ״ל בשבת קמ״ד ע״ב וביומא נ״ד ע״ב ודש״י ציין ג׳'ב על הש״ם מגילה י״א ע״ב ושם לא קחשיב אלא מנין השנים ודברי ד״י ור, אסי לא מצינו שם.