Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 36

32 תמו׳ מנז׳ ימרו עלי עזים (תהלים נ״ט ד׳) שהוא מענין אסיפה *) וי*מ מגז׳ נורו לכם (איוב י־ט ב־׳ט) כלו־ מנור ופחד יש בכל סביבותיכם א״כ תשמרו לצאת: (כ״ו) בת, אבל אב המתאבל על בנו יחידו. מספד תמרורים כי פתאום יבא השודד עלינו. [והתפלשי באפר ודי חפו ראשיכון בקטמא, והענין התגלגלי בתוך האפר, אבל יחיד עשי לך, אבל אב המתאבל על בנו יחידו מספד תמרורים] מספד סמוך כי הפ־א פתוחה, ובמסדה ג׳ פתחין וסימנייהו תמריא סמיכין לרמוניא תמרירא דין מספד הדד דמון =)5 (כ״ז) בחוץ, ת״י בחיר יהבתך בעמי, וי׳מ J) מגז׳ עפל ובוחן (ישעי׳ ל״ב י׳־ד), במו שאט׳ לו בראש הספר (א׳ י־ח) ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר בלו׳ בחן ומבצר נתתיך בעמי, א־כ אל תירא מהם, ותדע ובחנת את דרכם. וי״מ י) בחן מנז׳ תבחנו (בראשית מ״ב ט־ו), ושני הפירושים יש להם על מה שיסמכו, המפרש בחן במו עפל ובהן לפי שאמ׳ בפסוק מבצר, והמפרשו כמו בזאת תבחנו לפי שאמר בפסוק ובחנת את דרכם ן (כ״ה) כלם, כתרגומו מרדין וכל דברבניהון מם׳ פרי בסמ״ך כמו בשיין ה), פ״א כל כך הפליגו למרוד כי נם הסוררים קראים אותם סוררים וזה טעם סרי סוררים. הולכי רכיל נחשת וברזל, אולי רומז על העבדים כי כבר הזכיר השרים שהם סוררים, ואומי כי העבדים ג״כ הולכי רכילים לאדוניהם להכניס קטטה בין השרים ולהתנלה ולהתערב הריב ביניהם וזה טעם נחשת וברזל כלוט׳ שמתערבים בהם בתערובת הנחשת והברזל כי כן דרך לערב הנחשת שקורין דביר בלשון ערבי מערבין אותו עם הברזל לעשות כלי אומנות כי לא נחתוך הברזל לבדו אלא עם זה הנהשת י) וי*מ י) טעם נהשת וברזל שהם חזקים ברעתם בחוזק הנחשת והברזל בלם משחיתים המה 5 (כ״ט) נהר, מאשתם מלה אחת וקרי שתי תיבות. נחר מנז׳ וחדד. נחשתה (יחזקאל כ״ז י־א), ולפי שדמה לנחשת אט׳ בהם ענין זה ודרך הצורפים כשצורפים כסף נופחים במפוח ונותנין תמיד עופרת בתוך הסיר ומועיל לשרוף ועל ידי כן יוצא הכסף מזוקק אבל צריפת מר הרשע אינו כן שנותר ונשרף מפוח האש ותם העופרת ועדיין הכסף לא נזקק א״ב [לשוא]") צרף צורף. צרוף תואר כמו צורף והוא בשקל גדול, ואחר שהמשיל המשל פי׳ ואמי ורעים לא נתקו שהרעים לא נתקו מדרכיהם הרעים א״ב (ל) כסף נמאס קראו להם כי מאס ה־ בהם 5 ז. (א) הדבר, בל הפרשה פשוטה ובמקומו׳ צריכה פי׳■ז (ב) עמוד בשער בית ה׳, הוא שער המזרחי והוא שער שרנילים ליכנם ולצאת בו. הבאים בשערים האלה, בי ז׳ שערים היו נ׳ בצפון וג׳ בדרום ושער מזרחי “); (ד) על, המה שנביאי השקר היו אוט׳ להם בי בעונס לא יחרבו ההיכלות ולא בזכותם יהיו קיימים, שבעבורם א) רש״י פיר® ג״ב מ^שק אסיפה אק הביא?1ראיה פסוק דיחזקאל כ״א. ב) רד״ק. ג) רש״י ודד״ק. ך) רד״ק. ח) ל פירוש ר״י קרא. ן) עי״ש. ץ) ערש״י. ח) הנסגר הוספתי• ט מדות פ״א מ״ד.