Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 32

28 ואכלתם ואז ידעו שדברי נביאי השם אמתן (ט־ו) הנני, נוי ממרחק פי׳ מבבלא) בי רחוקה מארץ ישראל, נוי איתן הוא, יתר׳ עם תקיף הוא מגז־ איתן מושבך (במדבר כיד ב־א), נוי מעולם הוא, פירושו מזמן רב הוא חזק, והנוים יוצאים ב) פ״א ג> מזמן רב התהיל למדוד כי בדור הפלגה בארץ שנער, נוי לא תדע לשונו ולא תשמע מה ידבר, פי׳ לא תבין דבריו וזהו יותר קשה מהאויב שמבין דבריו ז (ט״ז) אשפתו, אשפה הוא תיק החצים, מנז׳ ועילם נשא אשפה (ישעי׳ כ״ב ו׳), ואט׳ כי הציו ממיתי־ מיד וזה טעם בקבר פתוה: (י״ז) ואכל, שם כלל לכל מאכל, יאכלו בניך ובנותיך איילה היא אכילת הרב ואמי בניך ובנותיך שהם נמלטי׳ שגם הם נהרגים, אבל טרם יהרוג האויב בניהם ובנותיהם לעיניהם להגדיל כאבם, ואז יהרוג אותם, ידושש ערי מבצריך, ייט שמשפטו ירושש מגז׳ ושרשך (תהל׳ נ״ב ז׳), והנכון לפרשו בהצעתו מנז׳ רש ועושר אל תתן לי(משלי ל׳ ח־). והחומות והערים הנהרסות דהנחרבות הם כאחת רשים ודלים, והטעם שהאויב ירושש בחרב ערי מבצריך אשר אתה בוטה בהנה. וחרב שם כלל לכל ברזל הכורת והנותץ כמו ומנדלותיך יותץ בחדבותיו(יחזקאל ב״ו ט׳), וי־ת חרב ממש וכן תרגם יפנר קרוי ארעך כריכתא דאת רחיץ לאשתזבא בהון מן קדם דקטלין בחרבא ותרי ירושש יפנר, שמצינו מלה זו על הריסת החומות והערים, במו כי תאט׳ אדום רוששנו ונשוב ונבנה חרבות בה אמר ה׳(מלאכי א׳ ד׳), ושאר הפרש־ פשוטה, והוכיח אותם על שאינם יראים מפניו ולא חלים, והוא החשים חול נבול לים, והנותן נשמים בעתם ושוט׳ שלא ירדו בלא עתם. והזכיר שני הנסים האחדים שהן תמידין בכל יום, ובספרי פ ר ש¬¬ האזינו האותי לא תירא נאם ה׳ שמשעה שגזרתי עליהם שמא שינה את מדתו, ואמר אעלה ואציף את העולם לא יענין שנא׳ ויתגעשו ולא יוכלו והלא דברים ק׳־ו ומה אלו שלא נעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכין אין מקבלין שכר ואם הומאיס אין להם עונש ואינם חסים על בניהם ועל בנותיהם לא שינו את מדתם אתם לא כל שכן שלא תשנו את מדתכם י): (כ׳־ב) האותי, לא תחילו מגזרת היל כיולדה (תהלים מ׳־ח ז־), ויתנעשו ולא יוכלו, פי׳ ויתגעשו גליו ולא אכלוהו כאשר אמר בסמוך •המו נליו ולא יעברנהו: (כ׳־נ—כ״ד) ולעם, סרו וילכו פי־ סרו מדרך הטובה וילכו אחר תאותם, וי״ת על דסטו ומבתר פלחני גלו, הנותן נשם יורה ומלקוש, פירושו הנותן גשם בימי השנה לצורך הגנות ולשתות צרכי בני אדם, ויורה ומלקוש לצורך התבואה, יורה במרחשון ומלקוש בניסן, שבועות חקות קציר ישמור לנו, שלא היה יורד להם מטר בימי הקציר שלא יפסידו הקציר ואמר חקות בלשון רבים לפי שהקציר צריך כמה דברים לשמירתו וכולם היה שומר השם חסד מאתו ואמר שבועות לפי שאנו מונים ז׳ שבועות עד חג הקציר, וי־ת עד דבזמן קיים שבועיא הצדא נטר לנא: (ביה—ביו) עונותיכם, כי, אמי ויכינו כל א־ ואחד מהם על אם הדרך לנזול וללכוד כל עובר ושב, כשך יקושים כמניח מוקשים ללכוד צפרים כן הציבו משחית אנשים ילכדו ולא צפרים. ישור מנזרת אשורנו .ולא קרוב (במדבר כיד י"ז),. א) דד״ק. ך) צ״ל יראים אזתז עיי1 יי״ק• ג) רש״י. ך) פם1ק י״ה עד כ״א כתובים על הגליון גלי פירוש.