Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 22

13 על כל אלה, בי משמש בלשון אלא על כל אלה ההוכחות שהיו מוכיחוך הרגתים ודע כי על כל אלה יביאך אלה׳ למשפט ולא דייך שעשית כל אלה המעשים אלא שאת חושבת עצמך לצדיק: (ל״ה) ותאמרי כי נקתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי. אך שב אפו, של השם ממני. הנני נשפט אותך, שאעשה בך משפטים נדולים על אמרך לא חטאתי: (ל״ו) מה תזלי מאד לשנות את דרכך נם ממצרים תבושי כאשר בושת מאשור. שרשו אזל, כלומר מה תלכי מאד לשנות את דרכך לעזוב אוחו ולבקש ממצרים עזרה בימי יהויקים וצדקיהו. נם ממצרים תבושי כאשר בושת מאשור, כימי אחז שסמך עליו ויצר לו ולא חזקו ככתוב בדברי הימים (ב׳ כ־ח ה׳): (ל״ז) גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאם ה׳ במבטחיך ולא תצליחי להם, הנכון לפרש שצרותיה תהיינה תכופות זו בזו לא תמלט מהאחת עד שתבא האחרת, עוד זה מדבר וזה בא ויאמר (איוב א׳ ט״ז). וטעם וידיך על ראשך, כדרך הצועקים באומד ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה (שמואל ב׳ י״נ י״ט). כי מאם ה־ במבטחיך, והם מצדים ואשור, ולא תצליחי להם: ג. (א) לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו וה־תה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלוא הנוף תחנף הארין ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם ה׳, כמו שאמרה התורה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה אחדי אשר הטמאה (דברים ב״ד ד׳). ואת זנית רעים רבים, והם הבעלים. ושוב אלי נאם הי, בתמיהה אחר שזנית רעים רבים איך תשיב אלי: (ב׳) שאי עיניך על שפים ודא• איפה לא שנלת על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך... והם ההרים הגבוהים ומהם יראה האדם למרחוק. וראי איפה לא שכבת, קורא ע״ז דרך, והמקרא לא שנלת מנזרת שנל שהיא פילגש. על דרכים ישבת להם, לעוברי דרכים. בערבי במדבר, כי הערביים שהם קדר מושבם במדכרות באהלים כטעם אהל. ותחניפי ארץ, מקודשת בזנותיך וברעתך, ומפני כן (נ) וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצה אשה זונה היה לך מאנת הכלם, ואפי׳ הבי לא נבלמת. ומצה אשה זונה היה לך, שהסירה מסוד, הבושה מעל פניה, מאנת הכלם. ותיל דרשו א) אין הגשמים נעצרים אלא בשביל עזי נפש, שנאמר דמנעו רביבים ונו,. רביבים הוא הנקרא יורה ומורה היורד במיחשון הנקרא ירח בול מנז־ מבול והוא מטר רב, ומלקוש הוא מטר היורד בניסן על התבואות ועל הקשין: (ד) הלוא מעתה קראת לי אבי אלוף נעורי אחה, כלומר הלואי ומעתה שדאית שנמנע הנשם בעבורך היה לך לחזור בתשובה והיה לך לקראתי אבי ואלוף נעורי מנז׳ אלופי ומיודעי (תהלים נ״ה ייד), הטעם גדולי מנעורי, מיציאת מצרים. כתיב קראתי ל* וקרי קראת לי ובבר פירשתי הקרי והכתיב יתפרש הלוא מעתה קראתי לי מעת שקראתי לי על ידי נביאי היה לך לומר אבי ואלוף נעות, ולא עשית בן, ואפילו ד,;יב> (ה) הינטור לעולם אם ישמור לנצח הנה א) תענית ז׳ ע״ב ליבמלת ע״ה ע״ב. ב) דד״ק.