Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 21

7ו י ה״א הקריאה כמו הקהל חקה אהת לכם (במדבר ט־ו ט״ו) שהנביא מוכיח הדור יאמר אתם .הדור קהו וראו דבי ה,, כלומר הבינו על דרך ולבי ראה הרבה חכמה (קהלת א׳ ט״ו), ובמדרשא) צנצנת המן הראה להם, ולכך אמר ראו ולא אמר שמעו. המדבר ■הייתי לישראל אם ארץ מאפליה, שלא ימצא בו האדם צרכו, והלא נם במדבר ספקתי להם צרכיהם, ולמה מבקשים עזרה מזולתי. מאפליה, תיבה אחת י פיא דגושה, והלמ״ד בשוא, ויש מחלוקת בניקוד המים והאל־ף, יש ב> מנקדים המים בפתה והאל־ף בשוא, ויש מנקדים האל־ף בפתח והמים 'בשוא. מאפליה מגזי אפל גדול ולכך סמך מאפליה להגדיל הדבר כמו שלהבתיה והדומים להם. מדוע אמרו עמי רדנו ת״י אטלטלנא מנזר, ועניים מדודים (ישעיה ניה זי) , כלומר שמפחדים לטלטל ואומרים לא נבא עוד אליך אלא נבקש עזרה ממצרים ומאשור. ו ר ש י י פ י י ג) רדנו מגז׳ הרודה פת כלוי נסתלקנו מעבודתך ו־ימד) מגז׳ והוא רודה (מלכים א׳ ד,, ד,) כלומר ממשלה אחרת יש לנו אין אנו צריכים לך. פיאה) רדנו מגזרת והיום רד מאד (שופטים ייט ייא), כלומר ירדנו בעבודתך, א״ב לא נבא עוד אליך. פ״א רדנו מנד אריד בשיחי (תהלים נ־די ג׳) כלו׳ מדוע אמרו עמי, איך לא נבקש עזרה מזולתו והלא בכינו לפניו ולא שמע אם כן לא נבא עוד אליו, והם אינם יודעים כי הבכיה בלא מעשים טובים אינו כלום: (ליב) התשכה בתולה עדיה כלה קשוריה ועמי שבהוני ימים אין מספר, כתרגומו קישוטהא, כלומר איך תשכח מעמד הר סיני. ועמי שכחוני ימים אץ מספר, להפלגת הדבר ששכחוהו ימים רבים: (ל״ג) מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדת את דרכך, פירוש אהבת הבעלים. לכן גם את הרעות למדת את דרכיך, פיר׳ לכן מרוב אהבתך את הבעלים ומרוב השתדלותך לעבדם חדשת להם דרבי עבודות שנם האומות הדעות למדת את דרכיך, ולפי' הזה מה שאמ׳ מה תיטבי דרכך, לא שדרכה טובה אלא לפי מחשבתה ויהיה כמו והאנשים רדפו אחריהם (יהושע ב׳ ז׳), כפי מחשבתם, או יהיה התיטבי מלשון תיקון הדבר או חזוקר, כמו ההיטב הרה לך (יונה ד׳ ט׳) כי ייטיב אל אבי את הרעה עליך (שמואל א׳ כ יי״ג), הרי נמצא לשון הטבה ברעה. פיא־•) מה תיטבי דרכך לבקש אהבה כלו׳ אהבת השם. לכן, לשון שבועה. נם את הרעות למדת את דרכיך, א״כ איך אקבל ממך תשובה וההוטא ומחטיא אין מספיקין בידו לעשות תשובה: (ליד) גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה, שאם תרצי לכהש ולומר שלא שפכת דם נקי הלא כנפי בנריך מעידים עליך שהם מגואלים מדמיהם. וי״ת אף בסתרא מגזרת כנף אביו (דברים כ״ג א׳) שהוא סתרו שהיא אשתו, ואיני יודע למה נתכוון כי הם בפרהסיא היו הורגים, ודאה מה שאמר בסמוך לא במחתרת מצאתים, כלו׳ לא היה להם בית מיחוש בהריגה כי לא היו באים על הנהרגים בטענת מצאתים במחתרת והתורה אמרה אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת (שמות כ״ב א׳), אלא בלא דין ובלא משפט היו הורגים, וזה טעם לא במחתית מצאתים לא היה להם חיוב מיתה כנמצא במחתרת. כי א) מכילתא בשלח וישקיט כאן. ב) רד״ק. ג) בשם מדרש תנהומא. ך) עיין מכלול. \ך) ה״ינו כפ-רוש ראשון של רש״י נבדלגו ממך. ן) רד״ק.