Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 18

להם (ב)באורת נשברים אשר לא יכילו ויחזיקו המים, כי הגבים והבורות שישי בהם שברים וסדקים המים הולכין דרך אותם סדקים, ונמצאו דקים, ועוד כי כתליהם רעועים מאמת המים הנבלע בהם, וכמעט קט נופלים ולא יכילו המים, ועוד אפי׳ יהיו הבארות שלמים כמעט יכילו המים כי הבארות הם חריצים עשויים בבדן לאסוף לתוכם מי הנשמים, ואין להם מבוע ומקור, והנביא אומר בתוך תוכחותיו באלו ישראל שואלים אותו ותמהים א) ז (י׳ד) העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז, אם יליד בית הוא, כלומר בן האמה מדוע היה לבז, עד שעליו ישאנו כפירים, כפירי האומות ויתנו קולם וישיתו ארצו לשמה ועריו נצתו מבלי יושב, משפטו נצהו מנזרת (לקמן ד׳ כיו) וכל עריו נתצו ת״י קרווהי צדיאן מבלי יתיב. ויית מגזרת ויצת אש בציון (איכה ד׳ י״א) שהבעירו ושרפ הערים כאומר עריכם שרופות אש (ישעיה א׳ ז׳). נצחה מבלי יושב כתיב בהיא וקרו בוא־ו, והנביא משיבם (טיז) נם בני נוף ותחפנחס ירעוך קדקד, כלומר נם מצרים שאתם מבקשים עזרתם יריצו גלנלתם, ירעוך מנזרת תרועם בשבט ברזל (תהלים ב׳ ט־), וקדקד מנזרת וטרף זרוע אף קדקד (דברים ל״נ כ׳) ונקרא הראש קדקד שבו נכרת הקידה כששוחה בראשו. נוף ותחפנחס, שמות ערים בארץ מצרים, תחפנס כתיב וקרי תחפנחסי. (י*ז) הלוא זאת תעשה לך עזבך את ה׳ אלקיך בעת מוליכך בדרך, הלא זאת הרעה תעשה לך עזבך את ה־ אלקיך בעת מוליכך בדרך, בלו׳ בדרך הידועה, הדרך הישרה ואת אינך עושה כן אלא הולכת דרך עקלתון, יש לך עזר השם בארצך ואת הולכת כן לבקש עזר מהאחרים ן (י״ה) ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שיחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר, מי שיחור, והוא נילוס, ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהרות שלהם׳ והתרנ׳ב) מפרש 'ועתה מד. לך לדרך מצרים, כי סוף חברתם שינלוך ותשתה מי שיחור, וכן מה לך לדרך אשור שיטלטלך לשתות מי נהר, וכבר היה לך להבין שהרי את דואה כי מפני רעתך ומשובותיך יבא עליך היסורין והתוכחות ורע, ודאית בי רע ומר עזבך את ה׳ אלקיך, אבל את אינך עושה כן, אלא אין פחד אלקים לננד עיניך וזהו טעם ולא פחדתי אליך נאם ה׳ אלקים צבאות ’ (י״ט) תיסרך רעתך ומשובותיך תוכיחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את ה׳ אלקיך ולא פחדתי אליך נאם ה׳ אלקים צבאות, כבר פירשתי: (כ) כי מעולם שברתי עולך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבור כי על כל גבעה גבוהה ותחת בל עץ רענן את צועד. זונה. נתקו מוסרותיך, בכל דור ודור ממצרים ועד הנה ובעת הטובה היית אומר׳ לא אעבור כלומר לא אעבור על בריתך. והמכתב לא אעבוד והמקרא לא אעבור ועל דרך המכתב יתפרש לא אעבוד עבודה זרה ואת לא עשית כן, בי על כל נבעה נבוהה את צועד. זונה דמה אותה לזונה צועד. והמטלטלת מזמן לזמן עם חזונים, כי חושקת אחד ושוב מואסת בו וחושקת אחר, כן משפטה בל ,הימים, וכמוה כנסת ישראל עובדת ע״ז אחת היום, ועובדת אחרת למחר*) ז (ב*א) ואנכי נטעתיך שורק כולה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הנפן נכריה, הוא הנפן המובחר, שאין בו חרצן י) רמז שהם בני האבות א) עיין רד״ק, ב) 1”h שצ״ל רש״י. ג) עי׳ ח־״ק. ך) וב״פ הר"י אבן גיאת הביאו מבאל יופי"