Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- IX. 1911 - 5672 (1912)
- Date
- 1912-01-01
- Page
- – (sequence 16)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 66% known words query
- IRI
…/3486266-3486283--3519-3489886- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
בכלה זהקב״ה כחתן והכתובה זו תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ויהיה כלולותיך מגזרת כלה«) או מנזרת כללו יפייך (יחזקאל כ״ז ד׳), שהוא מענין התמימות והשלימות. לבתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה, אזלית בתר תרי שלוחי משה ואהרן במדברא ארבעין שנין בלא זודין בארעא דלא מזדרעאב), והלא הכתוב אומר המדבר הנדול והנורא הזה (דברים א׳ י״ט), ואע׳פ שכמה פעמים נתרעמו על משה ועל אהרן במדבר מעטים היו וכבר נענשו, וזכרון טוב יש לכל ישראל הבאים בבל דור על כובד המשא שסבלו אבותיהם בהליכתם במדברות ארבעים שנה אחרי השם ועל בן הוא נפרע לעולם משונאיהם, וכך מצאתי בפרפראות לחכמהג), האשד. נקנית בג׳ דרכים בכסף בשטר ובביאתי) כן הקב״ח קנה את ישראל בשלשה דברים אלו, בכסף וינצלו בני ישראל ה) את מצדים (שמות י״ב ל*ו), בשטר תו יה שבכתב ותורה שבעל פה, בביאה ואביא אתכם אלי (שם י״ט לד) ע״ב: (נו קדש ישראל לה׳ ראשית תבואתה בל אוכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם הי, הרי הוא בקדש ובתרומה שהיא ראשית התבואה וזר שאוכלה הייב מיתה בן כל אוכליו של ישיאל יאשמו רעה תבא אליהם נאם ה׳ ויית תרנם קדש שהיא התרומה שחייב האובלה מיתה־), תבואתה, בה׳ כמו ארצה והדומים להם. יאשמו, האל״ף בשוא לבדי). ועתה התחיל הנביא להוכיח את ישראל ואומר (ד) שמעו דבר ה׳ בית יעקב וכל משפחות בית ישראל, וכל הפרשה פשוטה אלא שבמקומות צריבה פירוש: (ה) כה אמר ה׳ מה מצאו אבותיכם בי עול בי דחקו מעלי וילבו אחרי ההבל ויועלו, רמז לע״ו ואמר ויועלו על דרך כמוהם יהיו עושיהם (תהלים קלייה י״ה) ז (ו) ולא אמרו איה ה׳ המעלה אותנו מאיץ מצרים המוליך אותנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם. בארץ ערבה ושוחה, ה״י מישר והרוב. בארץ ציה וצלמות, ת״י בארע צדיא ושלחותא, משפי צלמות כענין שתי תיבות צל מות. וי׳ת מגזרת אך בצלם יתהלך איש (תהלים. ל״ט ד), שהוא מעדן חשך. בארץ לא עבי בה איש, ואין צריך לומר שלא ישב אדם שם, כי מאחר שלא עבר מהיכן ישב"); (ז) ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכול פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה, ת״י לארע ישראל דהוה מנצבא כברמלא, והר הכרמל היה בו כמה אילנות טובות ושדות ובדמים =) וכן ארץ ישראל ארץ חטה ושעורה וגוי (דברים חי חי) לכך סמבה אל הכרמל; (ה) הכהנים לא אמרו איה הי ותופשי התורה לא ידעוני והרועים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועילו הלכו, דיכהנים נאמר בהם ונם הבהנים הננשים אל ה׳ (שמות י״ט כ״ב) ובדורו של ירמיהו היו הכהנים כהני הבעל ולא אמרו איה ה׳. ותופשי התורה לא ידעוני, כתרגומו לא אליפו א) זבן נקים הרד״ק ב) בתו־גם שלנו גרים ואזלין בתר תיין ש־ץהי. ן;) הביאו גם כן 2פ' אסתר ה׳ ד, ופרקי אבות פ״ד מ, ב״ג ועיין מש"ב בהגהות שם וכן בפיחש משלי הביאו המחבר כמד. פעמים ועיין 0ש״ב במבוא שם צד £XV. ך) ק־ושין ב' ע״א. ןק) בני ישראל ליתא בקרא. ך) בתרגום שלנו בל״א. ועיי; דש״י זרד״ק. ץ) עיין רד״ק. ך,) ברבות ל״א ע״א. ט) ומפני זה נקרא בימל עיין מכלול יופי ודברי ייבף;תבואות הארץ דף ם"ב ע״א): שמו כרמל על שם שהוא מבורך ופוריה הרבה.