Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 15

11 ־שפות וערוך עליה. מפני צפונה, הטעם כי מצפון יוצקים אליו מים או מבעירים תחתיו עצים, והוא רמז לאנשי בבל העומדים לצפונה של ירושלים שיבואו :ויחריבו את ירושלים וזהו טעם (י״ד) ויאמר ה׳ אלי מצפון תפתח הרעה על כל ■יושבי הארץ, כאלו היא קשורה עד עתה ועתה באלו הותר ונפתח הקשר. תי׳ -מקל שקד, מלך דמחי לאבאשא. וסיר נפוח, מלך דרתח בדוד אנא חזי וטיקוס -משריתיה דמדברן ואתיין מאפי צפונא; (ט׳יו) בי הנני קורא לכל משפחות ממלכות צפונה נאם ה׳ ובאו ונתנו איש בטאו פתח שערי ירושלים ועל בל :חומותיה סביב ועל בל ערי יהודה, נאמי בספר הזה (ל״ט נ׳) ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך ודרז״ל בפרק חלק») אל תקרי התוך אלא התך=) מקום שהיו ראשי סנהדראות מהתכים בהלכות הורו.שרי בבל לעשותו ערכאות שלהם; (ט״ז) ודברתי משפטי אותם על כל רעתם אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם, כי ביסורין] שהשם מביא על העוברים על מצותיו כאלו מדבר עמהם בתוכחות וקנטורין. וישתחוו למעשי ידיהם, מעשה (ביוד) [בירד] במסורה; (י*ז) ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את בל אשר אנכי אצוך אל תחת מפניהם פן אחתך לפניהם, דרך השתדלות וזירוז על דרך אזור נא כגבר חלציך (איוב ל״ח ג׳ וט׳ ד). וקמת ודברת אליהם את ... אל תחת מפניהם פן אחתך לפניהם, כלומר אם תתהזק אוסיף לך חוזק, ואם תחת אוסיף לך חתת, ואיך לא תתחזק J); (ייח) ואני הנח נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחומות נחושת על כל הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ, כשם שהאדם יבול להשנב מפני אויב בעיר בצורה וגבוה ומנעוליה מנעליו ועמודי ברול וחומותיה חומות נחושת כן תשגב בשמי מפניהם כי מגדל עוד שם ה־ בו ירוץ צדיק ונשגב (משלי י״ח גי); (י״ט) ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני נאם ה׳ להצילך, כתרגומו ויהון דיינין ומגיחין לקבלך׳ למסתר ית פתגמי נבואתך ולא יכלין לך, והטעם כי אתך אני נאם ה׳ להצילך, ה׳ לי ■לא אירא מה יעשה לי אדם (תהלים קי״ח ר); ב. (א—ב) ויהי דבר ה׳ אלי לאמר, הלך וקראת באזני ירושלים לאמר כה •אמר ה׳ וכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לבתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה, הלך כמו תמוך אשורי במעגלותיך (תהלים י*ז ה׳), וכור את יום השבת ■(שמות כ׳ חי),5;והוא צווי כענין מקורי), משפטו באזני אנשי ירושלים. זכרתי לך חסד -נעוריך, אע״פ שנתחייבו שונאיהם של ישראל כליה אפילו הבי אין הקביה עושה עם ישראל כליה, בי זוכר להם הסד הנעורים בצאתם ממצרים, וזה טעם זכרתי •לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך, רמז ליום מתן תורה, שעמדה כנסת ישראל א) סנהדרין ק״ג ע״א. ב) המאמר הזד. דסנהדרין הביאו גם p הילקוט ירמיה אכן גם שניהם לא ־הביאו אל תקרי וא״א מו״ר הרה״ג מוד.ד״ר שמחה הלוי זצללה״ה אמר לי שהרב המחבר זצ״ל ביאר ע״ו החיך ־כוונת הש״ם. ובם, דקדוקי סופרים סנהדרין כתב שבמאמר זה נפלו שבושים ואפשר שבבת״י אשר לפני המדובן• :היד. כאן א״ת. ג) עיין רד״ק. ך) דלא כהרד׳׳ק שפירש מקור או צווי.