Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 10

6 העולם מפני *) אין מברכין לקדש את האשה ותי׳ כי רבו רבי׳ שמואל היה מצריך לברך אותה והר*ר (?) או׳ דאין צריך לברך כיון שאין הקדושין בידו דאם רצחה מחזרת ידה נמצא שבירך לבטלה . , , .58 ע־מ ונמצא כתוב בספר פסק דין אחד בשם הרב הספרדי שאם ישנו איש אחד שהוא עני ביותר שאין יכול לפרנס אשתו כפי הצורך-שבופין אשתו2) ליתן נט ויהיה כתובתה חוב עליו עד שתמצא ידו ויתן לה כתובתה ולא הביא ראיה לדבריו ועתה נהנינן לכוף האיש להשכיר עצמו עבוי מזונותיה אם ח״ו לא יספיק לה והיא תמצא מלוים שילוו לה בפני ב״ד ויפרעם האיש בעת תשיג ידו מלבד פרנסתו ומחייתו וכן היה או־ מורי הרב בשם רבותיו שנהגינן עתה לכוף לאיש להשכיר עצמו עבור מזונות אשתו אך יש אנשים מערימים בזה ועל זה נאמי ויראת מאלקיך וכוי ובלבד שתהא האשד. מתנהגת עמו כשורה. ונר׳ דאיכא לדמרי להא דאמי עולה עמו ואינה יורדת עמו ולההי׳ בזמן שהנכסים מועטים הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים ונמצא שהבן נדחה מפני אחותו ונרא׳ די״ל ב*ש שיש לדחותו בכה־נ עבור אשתו ולהניח בידה הנכס" אם הן מועטין שאינן יכולין להספיק לפי ראות חכמי׳ לפי שאין דרכה של אשה לחזר ולהשתכר כגון האיש ויש להתבונן לעשות לאשה לפי דרכה אם דרכה להזר ולהשתכר או אם דרכה לישאר בכבוד בביתה ומזה וכיוצא בזה נר׳ שהכל לפי העיניין ולפי ראות חכמי הדור וראיה יש לכופו להשכיר עצמו דבר כתו־ בכתובה ואנא אפלח ואוקיר ואפרנס וכו׳ . . . .59 ע״מ אשה שהפר לה בעלה אם חפצה בהפרה וו אז הם מופרים ואם אינה חפצה יבולה לקיימם עליה ויעלו לה אך בעלה יכול להדירה מכל נכסיו ולא יעשה לה כמשפט הבנות עד שתתקן דרכיה . . , .60 ע־־מ שהיה אומי כי בתו של רבינו יצחק מאייוור״א היית׳ טובלת לעולם בזמנה ואעים שאין בעלה במדינה . . , .61 ע*מ שמצו־ לשכיב מרע שנתן נט לאשתו לומר כך הרי זה גיטך אם לא מתי מחולי זה לא יהא נט ואם מתי מחולי זה יהא גט הרי את מנורש׳ ממני ומותרת לכל אדם ... .62 ע־מ שהיה אוסר להתיר שבועה לאיש שנשבע מלשחוק בקוביא ואפי׳ עבד׳ כבר דא׳־כ מצעו חוטא ישכר אלא יש לנדותו ולהבדילו עד שישים קנם ויקבל עוד שלא לישב עוד לפני המשחקים ... .63 נשאל לרב מאשה שנדרה מלאכול אם לא יפר לה בעלה ובעלה חוץ למדינה וכשהלך הזהיר׳ שלא להתענות ושאלו כיון שלא הזכירה זמן אם יכולין רבבים להתיר לה נדרה והשיב שמאותו טעם אין יכולין להתיר לה אלא כיון *)Fehlt:.■«. אותו (י V׳».