Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- IX. 1911 - 5672 (1912)
- Date
- 1912-01-01
- Page
- – (sequence 9)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/3486266-3486283--3512-3489879- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
5 ושכח ואכל ונזכר יפסיק ויעלה תעניתו ויעלה בחשבון תעניותיו ויתפלל תפלת תענית . . . .46 ע״מ נשאל לרב מאשה שאמרה אעשה תענית היום אס יכולה ללוותו עד יום מחר עבור אחות׳ והשי׳ דאסור וההי׳ דא׳ לוה אדם תעניתו ופורע ו״ל בשיש בו מקצת טעם ... .47 ע*מ שהיה או׳ בשם רבו שבט׳ באב שחל להיות בשבת שאפי׳ דברי• שבצינעא אין נוהנין וכמי בני אדם חלוקין עליו ואו־ שדברים שבצינעא נוהגין וטעמי גמר׳ מאבילות אך לא דמי לאבילו׳ משום דאבילו׳ חל עליו קודם השבת אבל הכא גבי ט׳ באב שחל להיות בשבת כבר נכנם שבת וכיון שנכנס שבת לא חייל שום דבר אבילות . . . ועוד אם תאסרהו בליל שבת א־כ יהיה אסור ב׳ לילות ליל ו׳ ומוצאי שבת וט־ באב יהיה למחר , . . .48 ע*מ כשחל ט׳ באב בשבת רבי׳ יחיאל זצ״ל היה רוצה לאסור לספר ולכבס כל ימי השבוע שלפניו משו׳ הא דתנן שבת שחל ט׳ באב להיות בתוכה לפניו אסור לספר ולכבס ולאחריו מות׳ ולא היה נר׳ לרב ומביא ראיה מההיא ט׳ באב שחל להיות בערב שבת בחמשי בשבת מותר מפני כבוד השבת וכיון דהיכא דחל להיות בערב שבת מותר לספר ביום שלפניו א״כ כ״ש דהיכא דלא יהיה עד יום א׳ דמותר לספר בחמשי שלפניו מפני כבוד השבת . . . .49 ע״מ שהיה או׳ שאם היה יודע בודאי שאחותו היתד. קדושה היה נוהג דין אבילות שזה נקרא הרוגי מלכות , . . .50 ע׳־מ שהיה או׳ שתלמיד מובהק יכול לומר קדיש עבור רבו ... ,51 ע־מ שכל ת־ח שיש לו תלמיד מובהק שנקרא רב יכולץ לכתוב במצבתו רבי׳ ואם אין לא ... .52 ע*מ שהתיר לכהן אחד מקורביי־ל לילך עם מת בספינה עבור ג׳ דינר וחצי . . . .53 ע־מ כשנפטר רבי׳ יחיאל היה מצייך לבנותיו קריעה עד הבשר . .. ,54 ע*מ שהיה מצריך מתלמיד חכם עד הבשר לכל אדם ... .55 עימ כשחל רגל באמצע ל׳ יום של אבילות שהיה אוסר לספר ערב י־ט עד הערב שהיה מדמה מזה הענין לז׳ של אבילות וכן מסיק תלמוד׳ שאין רגל מבטל גזיר׳ ז׳ אלא עד הערב . . . ,56 ע״מ שהביאו לפניו גוזל שנדלדלה יריכו מעל הגוף והכשירה ואט׳ שאפילו נשבר ננד הארכום ־ יבדוק אי איעכול ניביה ואי לא איעכול ניביה כשירה . . . .57 ע׳מ שאם קדש אדם את אשתו בטבעת שאינו של זהב ולא נודע לו בשעת קידושין שצריך לקדש שנית אא״ב אמר לה התקדשי בשוויו ... מקשים