Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 8

4 .81 עש שרבי׳ שמואל מאייבר׳א כששואלי׳ לו מנוי שחני׳ חמץ לישרי דש במינו במחובר אם מותר לישר׳ לאותו אם לאו היה אומי לא איסור ולא היתר אלא הבל במנהג העיר . . . .32 ע־מ מצאתי שהיה מתיר לשחוק בי־ט בוסר ולסוחטו בתוך הקערה שנדובין בה השומנין בדתנן שוחט אדם אשכול של ענבים וכוי . . . .33 ע־מ מצריך היה להסיר לתרנגולת הנוצה מבית השחיטה מעי״ט ומן האווזות ששוחטין בי׳ט . . . .34 נשאל לרב אם אומרי׳ זמן בב׳ לילו׳ של ר׳ה והשי׳ שכתוב בספר ידיאים שאין אומרי׳ אותו אבל רבותי בזזנו העולם לאומרו . . . .35 ע*מ שהתיר לכתוב בלוחות של שעוד. בחול המועד ומכתיכת דיו שינוי בכל אות ואות . . . .26 ע״מ שאסור למכור מטלטלי־ במועד אם יש לו מעות לצורך המועד אלא אם הן הולכין לאיבוד . . . .37 עים אמת המים העוברת בחצר שצריך מחיצת החצר והלכה כחכמים.. .38 ע־מ שהיה זהיר מלהרוג פרעושין שחורין שקורין פוע׳ץ בחול גזיר׳ אטד שבת . . . .39 ע*מ מן הכיבוס שקורין א״יבייר״ש שמקלחין מים לר״ה שמותר לזרוק בם מים בשבת אם סתמו נקב הקלות בתבן או בדבר אחר ... .40 ע*מ שהיה אוסר לשום מלח בחומץ בשבת דהיינו הילמי אלא כשרוצה לאכול עשבים בשבת היה טובל בחומץ תחילה ואחר כך מולחן . . . .41 ע״מ שמותר לאשה לקפל בשבת מלבוש שלה על כתיפה ובלבד שיתלה המלבוש לפני׳ ולאחור . . . .42 ע*מ שאם התחיל לאכול סעודת פורים מבעוד יום שאין צריך להפסיק ולוט׳ על הרסיס ביום אלאן נומר ואוכל ואו׳ על הניסים אע׳פ שחשיכי וכן יכול לעשות מיעלה ויבא בערב ר־ח ... .43 ע׳מ כשהיה אוכל עם בהוריו היה אומי לשנים העבירו לי עד הזן והיה או׳ שאכלנו משלו ואו׳ להם שאדם בינוני אין יכול לעשות כן ... .44 ע*מ בפורים שחל להיות בע״ש שאוכל סעודת פורי׳ מבעוד יום ואחר בך בידך ברבת המזון והתפלל ערבית ואחר כך עשה קידוש ואמר שמי שירצ׳ לא יברך בין שתי סעודות אלא באמצע סעודה יפרזס מפה ויקדש ובתוך יאמר על הדסים . . . .45 ע*מ דקים ליה לוה אדם תעניתו ופורע ואפי׳ אם אמ׳ ביום זה ודווקא בדבר שיש בו טעם ומקצת מצוד. ואם קבל אדם תעניתו והתענה מקצת היום