Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 6

ושמעו כלם בל סדר תפלה יכולין להמנות בשביל אחד או שנים שלא השכימו ושלא שמעו ברכו ,או קדושה יכולין להמנות אפילו אותם שהתפללו כבר ... ע״ב לם־׳ה. .7 ע*מ שאין שום בחור יכול לפטור עצמו לקרא הפרשה בעברי ובתרגום דהיינו תלמוד תורה לשמה . . . .8 ע־מ תלמיד שחרף או דלזל רבו ונידהו קודם שלא הבטיח לתקן יש לנהוג בנידוי בעצמו ומנודה הוא לכל תלמידי הרב אעים שא׳ לתקן אחר הנידוי והל עליו עד שיתקן אבל אם הקדים קודם הנידוי וא׳ לחכמי׳ לתקן ורבו לא ינדהו אין נידוי הל למפרע אם יתקן כאשר חכמים יגידו . . . .9 מעשה בא לפני הריר יצח׳ בסכין חולב שלא היה בן יומו מדבר רותח וחתכו בו בשר הם והתיר הבשר והצריך להגעיל הסכין . . . .10 ע״מ שאם הוחמו מים בקדיר׳ נקיה והיא חולבת ובת יומא שמותר ליתנם בקדיר׳ של בשר משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתר . . . .11 ע*מ דקים ליה מפי רבו הדר דוד שאם הוחמו בקדיד היום ואתמול בשלו בה בשר ולמחי אם יבשלו בה חלב תוך מעת לעת מן המים שהוחמו דהשי׳ ליה כמו נותן מעם לפנם. ויש חלוקים נדודים בדבר זה וחושבים זה נותן טעם לשבח . . . .12 ע״מ בשמלחו בשר ושהתה כדי מליחה ואחר כך נתנוה במקום שאין בו ציר ונפל אחר בך ממנה ציר טפילה מן הבשר לאותו ציר דמותרת כיון ששהתה שיעור מליחה אבל אם נפל על גבינים אוסרם . . . .13 ע״מ בשר שהעבירוה מרותחת ונתנוה בקערה •חולבת נקייה בת יומ׳ שרי לנמרי ואפי׳ ככלי שני לא הוי . . . .14 ע״מ שאם לא הוסר הקרום שעל דק החזה ונמלח הבשר שאין צרי׳ אלא קליפה אחרי שהוסר בל החלב הדבוק עליו . . . .15 ע״מ נבעים מלוחים כשרים שנפלו בציר נבעים מלוחים אסורים מותרים דלא שייך מליח כרותח כ־א בבשר אך אם נמלחו האסורים שאין נאכלי׳ מחמת מלחן אסור . . . .16 ע״מ שאין די לקמן שהוא בן י׳ שנים או י״א שנים לראות לחלוב הלב בבית הנוי ... בתב בספר המצות הדי מקורבייל שלא לאכול הלב שחלבו נוי ואין ישר׳ דואהו שמא ערב בו חלב טמאה ואין חילוק בין שיש בהמות טמאו׳ בבית בין אין בהמה טמאה בבית וצייך שיהא הישר׳ בתחילת החליבה וירא׳ שלא יהיה שים דבר בכלי ואחר כך יוצא ונכנס מותר ואין חילוק להתיר היבא שחלבו נוי לצורכו.. והדף דע הניד. לאפוקי מאותם בני אדם שמתאכסנים בבית נדם ומוצאי׳ חלב שחלבו נוי לצורך עצמו של גוי ואוכלין אותו ודאי איסור