Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1912-01-01 · IX. 1911 - 5672 (1912) · page 5

פסקי הר״י מקורבוייר י״ל מחזך כ״י ע״י יהודה ח־עללעש בבזדאפעשט. בטב גדא אחל פסקי מורי הדר יצחק מקורבוייל. .1 כלל זה לכל נטילו׳ בקומו בעת שכבו ערום יטול ידיו אפילו לא נפנה לשום נקבי׳ וימתין לברך ברב׳ נטילה, ואשר יצר עד סידור תפילה לנדולי* יטול ידיר ויברך שתים לקטנים אם ישפשף בערוה יטול ויש לספק אם צרי׳ לברך על נטילה רק נטילת נקיות אך בעת סעודה יטול ידיו ויברך על נטילת ואם יצא באמצע סעודה והפליג טעון נטילה בלא ברכה . . . .2 ע״מ כששבה אדם להתפלל ערבי׳ שלמחר כשיתפלל לא יתפלל עבור ערבי׳ כ״א י״ח ברכו׳ . . . .3 עי־מ שהיה בנו משלים למניין או לזימון שלשה אע״ם שלא הביא ב׳ שערות בן שתים עשרה שנה ויום אחד ... .4 ע׳־מ שמותר לשתו׳ מים קודם שיתפלל אפילו אחר עמוד השחר קודם הנץ החמה ואפי׳ אחר הנץ החמה מוטב שישתה קודם שיתפלל יותר משיצטער בתפילו׳ . . . .5 ע״מ נשאל לו אם מותר לענות קדיש או ברכו או קדושה בין תפילין לתפילי׳ ולברך על אחת שתים או באמצע התפילו׳ מלבד שמונה עשרה והשי׳ דמות׳ מדאי הוא נדול ממה דאמרינ׳ שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ... .6 ע״מ מותר לשים תפילין בין יוצר לאהבה רבה או בין אהב׳ רבה יק״ש אבל לא לברך על עטוף טלית שאין צורך ק״ש כמו תפילין ברא׳ הקורא ק״ש בלא תפילין כאילו מע־ר עדות שקר בעצמו . , . לס״ה עשרה שהתפללו