Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 459

341 findet jedoch bei ihm nur Anwendung im Bezug auf die Halacha; dort allein wurde der genaue Wortlaut von Geschlecht zu Geschlecht bewahrt, und hat dadurch seine unbedingte Verlässlichkeit erhalten; anders in der Haggada und ihren Ausläufern, deren Traditionen er uns meistens unter dem Ausdruck אמרי überliefert 1)- Ausdrücklich begründet er selbst diesen Unterschied in einer Besponse, wo er bemerkt: ״Bekanntlich bleiben die Ueberlieferungen eines jeglichen Geschlechtes klar, erkennbar und in ihrer Zahl erhalten bis zum dritten Geschleehte nach 100 und 200 Jahren; nachher aber bewahrt man treu die gesetzlichen Ueberlieferungen, während die aggadischen zum grössten Teil vergessen werden. So wissen wir genau, was zur Zeit der Geonim ß. Paltoi, E. Acha und ß. Matitja geschehen, dadurch, dass wir den Platz eines jeden (im Lehrhaus) kennen und die Lehrmeinungen sowie sonstige Ueberlieferungen, die er zu Tage gefördert hat. Dieses alles ist uns klarer als das, was in den Zeiten des E. Ichumai und ß. Abraham war (weil diese früher lebten). Und es gibt Gesetzesüberlieferungen, die so fest in unserem Geiste eingeprägt sind, als ob wir sie gesehen oder gehört hätten; und wenn man Himmel und Erde zu Zeugen dafür anrufen wollte, dass M. E. Zemach so überliefert hat, so wäre man dazu berechtigt2). Dieser Akribie ß. Scheriras in Bezug auf die Ueberlieferungen haben wir auch zum grössten Teil sein berühmtes Sendschreiben zu verdanken und sie war es auch, die jenem Sendschreiben einen so unermesslichen Wert verlieh, dass es bis zum heutigen Tage *) Vgl. Jahrbuch VII, S. 238; siehe auch Responsen der Geonim ed. Harkavy S. 214 No. 405 אמרו שיגיו של רב יהודה היו גדולות ביותר und No. 309 אמדו עשרה בביש קבר ר׳ יוחגן. Dieselbe Stelle befindet sich auch im ס, המפתה לרביבו ביסים [zu Berachot] ed. Goldenthal S. 13, wo ausdrücklich רב שרירא genannt wird, und noch viele andere אמרי. *) Ns. Parma coli. Stern cod. 30 fol. 11b; Responsen der Lehrer des Ostens und Westens No. 140 S. 34: בידוע דשיהת בל דור ודור ברירא ומבברא וגפישא בחר שלישי בתר מאה ומאתן שבין ובתר הבין שמעתתא ו ה לב ת א מינקטן ושיחות ימאי דדמי לה* * משתבח רובי הון ואנהנא בדיר לבא טובא ממאי דהוה ביומי. מר רב פלטי ומר רב אחי ומר רב מתתיה גאוביבו בוחש עדן במאי דבריר לבא מאי דהזיניה וידעיגא דובתא דהד הד ומושב דיליה והרבה משיהותד. ויומא יומא סן פיחקיה היבא הוד. יתיב ומאי דרש ומאי איו1מר במתיבתיה זבן יומיר. טפי ממאי דבריר לבא מאי דהוה בשבי מר ר, אובמאי ומר ר' אברהם בזהם עדן ואית (מדיבאי) [מידאני] ושמועות דקיימן בליבנא כמאן דהזיביה ושמעיביה ואלו העדבו עליבו את השמיש ואת הארץ דהבא [יתיב] מר ר, צמה גאון ודרש בן וכן הוד. איפשר. Jahrbuch J. L. G. VIII. 22