Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 438

320 :zunehmenden Wirren, verarmt oder vernichtet worden1), wodurch die Hochschulen in Babylonien viele der gewohnten Einkünfte verloren hatten, und so nahm auch die Hochschule zu Pumbadita immer mehr ab 2), sodass sie ihrem Untergange nahe war. In diesem elenden und armseligen Zustande übernahm ß. Scherira das Gaonat an der Hochschle zu Pumbadita, als er etwa 60 Jahre alt war, im Jahre 1279 der sei. Aera. Er hatte den festen Vorsatz, die Hochschule in ihrem Glanze wiederher- :zustellen und ihr jene Würde zurückzugeben, die sie mit der suranischen Hochschule während ihrer Blütezeit geteilt hatte. Und mit der Geschicklichkeit eines Baukünstlers ging ß. Scherira, dem sein Sohn ß. Hai zur Seite stand, an die Arbeit. Mit der einen Hand beseitigte er die inneren Risse und sorgte für die Hebung des Thora Studiums bei den Schülern und eiehrte n der Hochschule zu Pumbadita, wie er selbst erzählt 3): ״Aus Not und Drangsal sammeln wir die ״Alufim“ und die Gelehrten zu jedem öffentlichen Vortrage (Kalla) und studieren den für die Kalla bestimmten Tractat, geben den neuen Tractat, <der bis zur nächsten Kalla studiert werden soll) bekannt, bestimmen die Vorträge, wachen über die Innehaltung der Hoch״ Schulgesetze, und vertrauen auf die Hilfe unseres Gottes. Wir halten bei unseren Schülern zeitweise Umschau über das, was sie gelernt haben; wir ehren den Fleissigen und feuern den Nachlässigen an. Auch mein Sohn Hai unterrichtet sie fleissig und versteht es, durch die geschickte Fragestellung ihre Auf־ merksamkeit wachzurufen und Liebe für das Studium zu erwecken. Wir entziehen uns der uns zustehenden Einkünfte, darben mit unseren Kindern, nur um der Hochschule zu dienen *) In dem oben (S. 319 Anm. 2) genannten Brief: ואין לגו רשומת שיבא מהם להם חוקינו כ* תר בד. 2) So erzählt R. Scherira in einem Brief: . . . כי מאז החרישו אבותיכם התחילה הישיבה לחמוד ועתה הגה הולכת ותסור" ((. Q. R. XIV, 490; Saadyana S. 119). 3) J. Q. R. XIV, 488; Saadyana 118: בי מתוך מחק וצעד אנחנו אוספים את האלופים זאת החכמים בכל כלא וכלא וגורסים מסכתא דכלה ומגלים עוד מסכת אהדת וקובעים פרקים ואוחזים את הגדד• שלא יפרץ ונעזרים ביו״י אלהינו ומביאים את התלמידים לפנינו מדי עת בעתו לראות מה שנו ומה למדו ואשר יוסיף נוסיף בכבודו ואשר יתעצל נחרידהו אנו. וגם האי בחורנו שוקד ללמדם ולשום בפיהם ואשר לא ידע לשאול .ילמדהו דרך הקושיא ויחבב את הדרך בעיניו. ומטרפינו ומחלקינו ומפי עוללינו אנחנו מונעים ונותגין להם לגדור את הדבר הזה ולתקן את מקום הורינו. ואשר היו תלמידי אבינו ואבי אבינו במה שראינו עישין אותו אנחנו עכשיו עושין אותו בעצמיני לחבב את הדבר למען לא תפוג התורה.