Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 310

191 תם־ד. אשה אשר אין לה בנים נשואים, דערפי בטרם כלות כ״ה שנים מעת התונתה ניבט אוהד מאנדל אונד שטערנלי לבה״ב גיהן. וויילין אבר עד הנה מהנשים דיזר פונקט זעהד שטארק איבר שרימן ווארדן, ובבן זול להבא על תקנה זאת מן דעבוטאציאהן באשר נתבאר לעיל בסי׳ פ״ב, השגהה פרטית בעינא פקיחא אבסעמוירט ווירדן. זוא באלד אייני אודר מעהררי נשים אלש איבר טרעהטר בפונדן מירדן, זול אותו דעבוטאציאהן לפהיח *) אן צייגין, זעלבינע אוהני ריק־ זיבט משפד,תה אודר זונשט יהי׳ מה שיהי׳ תיכף מאותו אשד, או נשים ששה. ליטר׳ שעוד. קנס לפעם ראשון אב פארדרן צו לאזן. ובלי הנחה לג״ץ בהענדיגין מוז, ואם תדדה העוברת עוד פעם איבר טרעטין זולטי, דאן זאל מיט מי״ת ליטר׳ שעורי לדין בלאסטט מירדן, ר.ם*ה. קיין ביב מי שיהי׳ דערפי בשבת ויי׳ט גם בשעת השמחות אשר לו, ניבט אוהד שוהל מאנדל לבה״ב דהן, רייבי קאמיסעהלר זינט כלל וכלל למי שיהי׳ ובאיזה אופן שידיי׳ אסור ברהוב צו טראגין. הנהנת סעודות. תס־ו. בל מקום שאתה מוצא נדר ערוד, אתה מוצא קדושה, אבל עד הלום נפרצו פריצות הרבה בריקודים ומחולות ונם הוצאות מרובות ללא צורך פעראורזאבט ווארדן, דאהערא זול נאנץ אונד גאר פערבאטין זיין קיין טאנץ בהורים עם בתולות יהד צו נשטאטן. וכאשר יתבאר לעיל בהנהגת ממונים נומרי תמ״ז, לא ביום סבלונת והופה, אף גם בלילותיהן ובל ז׳ ימי המשתה. הן בבית. החתן והן בבית הברית ומכיש בבית אחר, אבן בבית הכלה ובבית המשתה בשעת. המשתה איזט טאנץ ערלויבט נשים ובתולות לבתה ולא יראה ולא ימצא שום זבד ביניהן, ומה טוב וואן אום דיזי תקנה צו סוטינירין להבא הבתולות בליל הסבלונת והבחורים בליל החופה זוללין אינפעדירט מירדן, והעובר על תקנה זאת, הן בהוד או בתולה, זוללין דיא זעלביד בקנס חמור כפי תואר העדן בילאסטט ומדק, ונם הבעל סעודה אויך הלצנים והמזמרים וכל המסייעים לדבר עבירה ההיא יענשו. תס׳ז. ולמען עשה משמרת למשמרת זול בייא קיין התונה ערלויבט זיין להשיב אנשים ונשים בהדר א׳, אם לא בהפסקת וילון, בקנס י״ח ליטר׳ שעוד, לצדקה, והסערוויד2) וגם בעל פעודה יענשו כן. הס״ה. שמעקין זוללין בבל החתונות, הן אצל מאהן או הופה, ונם בכל הסעודות ליה*׳ מי שיהי׳.אסור זיין, ונם כל מיני דגים אסורים המה בכל סעודות, um die wertvollen Schleier vor Nässe zu schützen; eine Anfrage, ob diese Regentücher am Sabbat getragen werden dürfen, findet sich in שו ת עבזדת הגרשוני No. 80. 3לפדגס החודש (י. *) Serwer (serviteur), der die Speisen aufträgt.