Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 103

98 בל אחד עשה מה שעשה — וסוחר א׳ ר־ זעליג שמו קנה הרבה מיני סחורה בפ׳־פ שלא הורשה בה לסחור,והניח את הסחורה מחוץ לעיר רחוק פרסאה אחת בדי להוליכה לעירו עד אחר איזה שבועות בואם מן היריד — והיי בימים ההם רצה ר׳ זעליג הדל להוביאם העירה והלך אצל שומר השער וגלה לו כי בלילה הזה יבא את סחורתו במקדם;/ כי שומר השער ידע מכל זה מכבר 5/ אמנם נתנלה הדבר לאינשפעקטר הבא מהדש לעיר הזאת ולא ידע מדברים כאלה — ובא אל שומר שער הזאת קודם הלילה ואמר לו שילין פה היות כי נתגלה לו שר׳ זעליג יבא עם קאנטריבאנד ושומר הראה א״ע לפני אינשפעקטר כי גם הוא שומח בזה ונשא ונתן עמו בעדן הזה בשמחה ובטוב לב — ואשת השומר אשר הי׳ דירתה בחדר המיוחד לה סמוך, שמעה את בל זאת ואחר איזה רגעים באה אל בעלה ואמרה לו אהובי בעלי הבטחת לי שתלך עמי לעת ערב אצל נהר אדער לרחצני אמנם אחר שבא אליך אורח הנון בזה תוחלתי נכזבה וענה לה השומר לך בתי עם המשורתת אם אוותה נפשך — ולבשה א״ע והלכה היא לבדה אל אשת ר׳ זעלע ונלה לה את בל דברים הללו — ואשת ר׳ זעליג מהרה שלחה ב׳ שלוהים אל בעלה היות מבפר הידוע שבעלה שם הי׳ שני דרכים להעיר א׳ על פני השדה וא׳ על דדך היער וצוד, להם שא׳ ילך בדרך זה וא׳ ילך בדרך זה למען יהי׳ בטוח שיפנשהו — וא׳ מן השלוחים שבת וינפש בתוך היער וחטפוה[ו] שנה דשן ודרך פה נסע ר׳ זעליג ואת השליח לא ראה עיניו — וכשבא אל השער דפק לפתוח לו ויצא השומר ואינשפעקטר ופתחו השער ומצאו את שני שקים מלאים ומחותמים ומוקשרים בעופרת בלאמבי ולקחו את הסחורה לתוך הבית ויהי׳ בהביאם הסחורה ההדרה ור׳ זעליג ברח לעיר עם העגלה ואינשפעקטר חותם בחותמו את הסחורה שנית והלך לו — והמעשה הי׳ ביריד תמוז אשר לילות קצרים הבוקר אור ואני ישנתי בבית נדד א׳ בדירה מיוהדת לי שמעתי הומיות אנשים סיפדו והלילו ובתוך כך דפקו על דלתי וצווחו בקול נדול יקום מעלתו קול יללה בעירנו ונבהלתי עד מאוד ואמרתי הנידו נא לי את קול הרעש הזה וספרו לי המעשה וקמתי והלכתי אל מקום בית ר׳ זעליג ושאלו אותי מה נעשה בזה? ואמרתי לא נוכל לעשות עד אחר ישוב כי אמרתי בהפזי כל אדם כוזב פן נחטא להשיב במהירת אמנם עצה היעוצה ממני היא שר׳ זעליג יעלה על משכבו ויעשה עצמו חולה וישלח לקרא לו רופא ויתן לו סמים רפואה ולהקיז לו דם והי׳ בי ישלחו אליו שרי אקציזע לבוא, יאמר כי הולד, הוא ונם ישתדלו לו מן הרופא אטעסט — ויטב בעיני השומעים ועשו כאשר צויתי להם — וכך הי־ ששלחו השרים לקראו והשיבו בכל אשר הוריתי להם — ואחר איזה ימים התאספו כל אנשי העיר הזאת להתחכם על המעשה זה אמנם כל העצות לא היו מדברים הנכנסים ללב השומע ויהי׳ יום אהד נתתי את לבי לתור ולחשוב בעדן זה ובל [ק» ז׳ ע״ב] מזימותי עלי עברו ונתן לי אלקים בזה עצה טובה ונבונה ומוכשרת ליכנם באוזן השמעת והיא — כמו לערך שנה שעבר הי׳ נער א׳ ושמו מבאל שנתנדל פה בנרייפינחאנין והי־ עוסק במרט עם סחורת למכרם על המדינה במנהגם ולקח מבמה וכמה סוחרי העיר סחורה בהקפה וגם מן ר׳ זעליג