Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 97

92 יושאל אותי על זה ונליתי לו כל לבי והלך לו — ועוד לא ימים בכירים בא אלי בשמחה ודל ואמי לי בי הוא יעזרני שארוויח פה בזמן קצר יותר ממאה אדומים ־זבזד. אובל ליפע לחזרה לביתי ונתתי שמחה בלבי ושאלתי אותו להניד לי את העדן, והוציא מחיקו תכריך של שטרות ובתוכם היי אבליגאטציאן ממדינת עננילאנד על סך עצום מאוד ואמר לי שהוא לא יוכל להחליף את כתב זה על מטבע אחרת בהיות שחייב לסוחרים בפם׳ ובמדינת אחרים, ובאם שיתוודע להם} שיש בידו אבלינאטצין על סך עצום כזה יעקלו את המעות וגם הוא יתפם, לכן ביקש ממני שאראה להחליפו אצל סוהרי עננלאנד והוא יתן לי שכרי חלת עבודתי מאה ,אדומים — ואני אז בער ולא אדע מהות הכתבים הללו ואף כי הי׳ יצא מתחת מכביש הדפום מצויר בציורים נפלאים ולקחתי ממנו את הכתב והלכתי אצל סוחר א־ מעננלאנד ושמו בעקע, כי אבי דל הי׳ לו עניני מו״מ על כמה אלפים} והסוחר היבר אותי ושאל את פי מה מעשי פה על היריד והשיבתי לו בי שר עירי נתן לי קאמיסיאן לקנות לו הרבה מיני סחורת להביא אותם לביתו ומפני אחריות הדרך נתן לי אבלינאטציאן להחליפה ואם ישר בעיני אדוני לקנות אותה אמכורה וענה ואמר לי הסוחר שאין ביכולתו לקנותו בלבד היות שהוא סך עצום אמנם יראה להשתתף עם שאר סוחרי עננלאנד בדי לקנותו ובקש ממני להאמינו את הבתב עד אחר שעה ב׳ בחצות היום ואנכי מלאתי מבוקשו ומסרתי ■לו את הבתב — והנה איש הלזו בא לקראתי ונבהל להשיב לי דבר על החילוף .הזאת ואמרתי לו שמסרתי את הכתב ליד הסוהר בעקע, ותתפעם רוחו בקרבו ובמעט נפל בחולי הקדחת — ואנכי השבתי בלבי על כי הצאתי מת״י דבר יקר כזה בלי שום ראי־ ועל זה דוה לבו ואמרתי לו שלא ידאג שום דאנה כי ידעתי את הסוחר מימים כבירים בי איש נאמן הוא וגם שבעת המסירה הי׳ שמה אנשים וראו את המעשה והמה ממכירי ומידועי אמנם לא ענה דבר והלך לו — ומידי עברו איזה שעות הלבתי אל הסוחר בעקע לראות מה יקרה לו בעדן החילוף וענה ואמר לי זכות אביך הישר הנין עליך שבאת אצלי עם הכתב זה ונם דן אנכי "אותך שלא מצאת ידך ותלך בעדנים כאלה, ואם היית אצל איש לא ידעך היית נתפס במשמר בלי שום אמתלא שבעולם אמנם אני מאמניך שהשר עירך מסר את הכתב זה לידך לכן הזהר עצמך לבל תוציא את הכתב מידך כי מזויף הוא — והאיש אשר ממנו יצא הרעה עומד ומצפה על פתח מלוני מדוע בוששו פעמי שלוחו ובראותי אותו זרקתי את הכתב לפני רגליו ואמרתי לו טול מה שהבאת ולך לעזעזל המדביר, — ואחר כל זאת היקרה ד׳ לפני שירות בעיר גרייפענהא־ ■נען במדינות פאמרין והתחלת השירת הוא בר״ה חשון — ומשם נסעתי לק״ק בערלין עם איש א׳ ר׳ ליב מק״ק וויטקאווי ממדינת פולין ונתאכמנו בבית מלון אשד שמה כל בני פלד׳ מתאספים ללין— [דן> ד פא] וד׳ ליב הדל לא לקח קבלה מב״ד בפ״פ על השחיטה כי אמר היות בפ־פ צריך להוציא עבור זה איזה ר׳ט ובבערלין יניע קבלה בלי שום הוצאה — •ואחר ששבנו ונפשנו מינעת הדרך הלך ר׳ ליב הדל אצל הרב אב״ד לנסותו וליתן ל