Mannheim
Compact Memory

Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 96

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
Volume
VIII. 1910 - 5671 (1911)
Date
1911-01-01
Page
– (sequence 96)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
68% known words query
IRI
…/3486266-3486281--3030-3489396
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

91 [דן> ג׳ ע א] אתם הדור הביטו וראו את בל אשר עשה ומפליא להפעיל אבי דל אף- כי לא הי׳ בכלל עשירים נדולים רק מכת הממוצעים עם *) כל דה אהבת התורה שהי׳ תקועה ושתולה בלבו הכריעהו לעשות יותר מכדי יכולתו להריק מכיסו לבד בלי שום סייעת זולתו כדי להגדיל תורה ויאדיר זכותו יגין עלינו ועל כל ביי- ולא אחדל לספר מעשיו וטוב לבו ומנהגיו — והוא איש אחד הי־ בקיק, סקאק ושמו מ׳ ישראל והי׳ עשיר ובר אורין והי׳ נמנה בתוך נגידי העיר אמנם. ע״י סבות המתהפכת ירד מנכסיו ולא הי׳ לו בנים כ״א בנות ובהגיע תור נערה ונערה לבתולה נשאת ולא הי׳ ביכולתו להריק מכיסו כל צרכי׳ ובבל פעם בא אל- אבי דל בלב נשבר ונדכה לסיעי׳ בא־זה מיני סחור[ו]ת ולא השיבהו ריקם מלפניו פעם אחת בא מ׳ ישראל הנ״ל ושאל מאבי דל סיוע ואף שבעת ובעונה הזאת. לא הי׳ פרנסתו כמאז וכימי קדם עם כל זה מלא שאלתו וכשבא מן החנות לביות החורף פתח פיו ואמר ר״ש״ע אשר בידך נפש כל ח* אם רצונך ליתן לי חיים תן לי נם פרנסה במאז בכדי שאוכל לקים מצות צדקה בבל לבבי ורצוני ואם לא. למה לי חיים של צער טוב מותי מחיי, כי איך אוכל וראיתי אביונים שנפלו ואין בידי להקימם חוס נא עלי ותאזין לתפלתי — ובשנה הזאת נפטר והלך לעולמו־ המוכן לו — זאת ועוד אחרת הי׳ מנהגו הישר, ויהי בעת אשר הי־ חתנות יתומה או א׳ מבני עניים הלך על התנותם והריק מכיסו לשמוח חתן וכלה, ואם לא הי אבי דל באותו הזמן יום א׳ בביתו המתינו לו עד שבא מנסיעתו ואף עד חצי־ הלילה באמרם אם ר׳ איסרל כאן הכל כאן ולאחר שגווע ונפטר מעולם קול נהי ובבי הי׳ מכל תושבי העיר הזאת — וגם בעוד[ו] בחיים חיותו לא רצה לקבל־ שום התמנות רק את זאת קבל באהבה וחיבה להיות גבאי צדקה בכדי שיתוודע לו דוחק העניים ואביונים להושיעם מצרת לבבם כפי יכולתו — והוא גס בעדינר ובעד בל ב״י ימליץ להסיר מעלינו כל צרה ויגון ולשמחינו בבדן ציון וירושלים א׳־ם והנה אחר גוויעת אבי דל נשארתי אני לבדי כתורן בראש ההר והתחלתי־ לעסוק במי ומי צמר ובגדים אמנם בזה לא הצליח ד׳ את דרכי ובבל פינת אשר פניתי ־ הי׳ רכושי הלך וחסר עד בי חדל לספור כי לא הי׳ מספר — ואמרתי אל לבי אלבה נא אל מדינת אחרים אשר לא ידעו אותי ואהי׳ שמה לשוחט ולמל[מ]ד, ונסעתי לפוזנא ושם למדתי הלבות שחיטה2) ודקר אחורים — ובהיותי בפוזנא כמו לערך שלשה רבע שנה אכלתי בכל שבת קודש אצל ש״ב הגאון מ׳ צבי הכהן הנקרא בפי כל ר׳ הירש סקאק — ואחר שגמרת," לימודי הדל נסעתי לפ׳־פ׳׳ד בחדש תמוז כדי למצא איזה שירת על המדינה כי כך הי׳ המנהג במדינה שביריד פפ״ד בחדש תמוז בני המדינה דרשו ותקרר להמצא להם מלמד ושוחט בכל מושבותיהם ונם המלמדים בקשו להם שירה בחדש ובמקום הזה ונשהייתי בבית מלוד בפ״פ בא אלי איש אחד מתושבי «Js והי־ מכיר אותי בהיותי סוחר אמנם הכרת פני ענתה בי שירדתי פלאים לא אוכל קרם 1) בב״י אש. 2) בכ״י שחיטת.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.