Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 94

89 ■איש בהוד אהד מילידי קיק ווראניק בן של מ׳ רפאל דל ועתה נע ונד בארץ לבקש לחם ונם לתומכו בלימוד,• ואין כל מבני אדם מרחמים עליו והוא יחף ברגליו ואץ בגד -ללבוש — ומה נעשה אנחנו שאלקים חנן אותנו בבן זכר ולא ידענו מה יהי׳ לו באחרית ימינו ולאיש אשר אלה לו אנכי הרה עמל וכעס — ענה [דף ב׳ עיא| אבי זיל ואמר מה קול רעש והרעדה זה שאתה מרעיש את העולם על ככה אמתין עד הבקר ואשלח אל הנער ואתן אותו לנסות עיי הרב איביד ׳ואם ימצא אותו מוכן ומוכשר ללמוד אז אחויקהו ויהי' כא׳ מב׳ב ומחר יהי׳ אות הוד. ואתה דום לך וזרוק התוגה מעליך קום אכול את לחמך אשר הכינות — ׳ואנכי הכותב לא ידעתי מכל המאורע דבר כי כבר ישנתי על מטת* וגם אבי זיל יצוד. לכל ב״ב שלא להגיד לי שום דבר מן המעשה; הבוקר אור ואני הלכתי אל מלמדי ומשם להתפלל — ואבי זיל שלה לבית מלון האורחים להביא את העלם הזה ולאהר ששאל מאתו אבי דל על הדבר הזה והשיב תשובתו כמו שהניד לאמי זיל ואמר לו אבי זיל לך אל בית מלונך וכמו בשעה עשירית קודם חצות היום תלך אל הרבי לנסותך אם יש עוד בך נצוצי תורה והי׳ אם שלום תענה, אנכי אחזיקך ואשים עיני עליך עד עברו׳ ימי הרעה — ובהיות אבי דל בב׳ הכנס׳ אהר תפלת שחרית הלך אל הרב ואמר לו בבקשה מן מעלתו שינסה את הבחור יאשר אשלח לו בדברי תורה ולהשיב דבר מה טבעו של איש זה, בעת ערבית בין מנחה למעריב — ויהי בעת שהתלמידים היו מסבבים אצל הרב ויבא גם העלם הזה וענה ואמר להרב ר־ איסרל צוה עלי לקבל את פני הרב לנסות אותי בלימודי—— ואנחנו התלמידים לא ידענו מכל דבר מאומה אמנם הי׳ לנו כמצחק איש אשר אלה לו קרוע ובלוע1) [י]הף ברגליו—אם בן תורה איך יוכל לפול במדרגה גרוע .בזאת השפלה, והרב הראה לו מקום באיזה מסכתא לנסותו—והנער לקח את הגמרא .והשיב א״ע על פני התנור וגמרא בידו וכמו חצי שעה קדם את .פני הרב ואמר שגמר מלאכתו מלאכת מחשבת הגמרא; ועד שהתחיל לדבר גמגם בלשון התלמוד לקראו אף פשוטי דברים הנאמרים בגמרא והי׳ כאיש אשר לא רניל על לשונו לשון התלמוד; אמנם אחר שקרא לפניו לשון הגמרא על נכון ועסק עמו בפלפולי התלמוד הבין בהבנה נמרצת 2) וענה על כל מה ששאלו — ואחר שבלה מלאכתו הלך לבית מלונו כי כך צוה עליו אבי דל. ויהי ביום ההוא לעת צאת הקהל אחר תפלת ערבית שאל אבי דל את הרב מהות •הנער מה הוא ומה מעשהו ועדן הלימוד אם יוכל עוד להצליח בעדן הלימוד, .וענה הרב ואמר יש ויש לו שכל והבנה ■אמנם מחמת עזיבת הלימוד כמעט ששכח לשון התלמוד אמנם אם יתמיד בלימודו נכון ומזומן הוא •להצליח — ולא אחר אבי דל לשלח תיכף להביא את הנער אל ביתו וכל בגדיו •המטולאים ■וכל אשר. בתוכם צוה לדונם בשריפה ־• ומבגדי אשר היו לי בפולים צוה להלבישו [דף ד ע״ב]. וצוה לקרא. את החייט ר׳ ארי־ בי הוא ־3) בכ״י בללה. 2) בכ״י נמצרת.