Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 90

85 •מהלכת בים המים מרתיחות לפניה. במרקחה, כאדם י רוקח מרקחת בשמים שבכחו יערבם כמו כן יערבב הים. ופיק כסיר קטן נפח שמעלה מהרה רתיחות תכופות ורצופות כן ירתיח ה[מ]צולה גדולה ועמוקה: (כ״ד) אחריו יאיר נתיב, שהוא עובר בו שעקבותיו נודעו כי כן דרך הספינה ההולכת בים ניכר הנתיב מאחריה. ופ״ק אחרי שאתו שהוא עומד וזוקף קומתו יאיר נתיב בים מזיוו. לשיבה, במו איש שיבה שאין בו גבורה וכח נגדו5 (כיה) משלו, אין על עפר שיוכל למשול עליו. ואי קרא לפי שהוא נקוד חטף קמין יהיה פתר׳ אין על עפר שיש לו ממשלה בממשלתו . העשו, כמו העשוי [חת מן נחת] וכן של נעלך (שמות ג׳ הי) שהוא [מן] נשל, הה ליום (יחזקאל ל׳ ב,) אהה [ליום] (יואל א, טיו) , ופי׳ לכל מה שעשו בני אדם [לא] יפחד מהם, וני העשו כמו ההלכו. לבלי חת, לבל יירא כלום 5 (ביו) את כל גבוה יראה, בלומר רואה בגבהות כל אדם ואינו חושש לפי שהוא מלך על כל בני שחץ, ומלך.על כל המתגאים והאיך (נשאר לבד) [נשאת לבך] לשאת ראש לפני להתווכח נגדי , באשר אני עושה בל הנפלאות האלהא), (א׳ רב נימים לשמע אוזן, מקודם לכן הייתי [מכיר] דרכי מדותיך משמועה ומראיות השכל ועכשיו נתקיימה• לי ‘ידיעתך מחמת הרגשת הראייה, וראייה לדבר כי הכת׳ מעיד עליו שהיה .תם וישר, וזהו שידע הק׳ ואת ממתיו) ג). ויתכן יראה, יבזה במו אל תראוני: שאני שחרחורת (שה״ש א׳ וי); ■ י . מ׳ב. (א—ב) ויען איוב, לא יבצר, לא ימנע כמו ועתה לא יבצר מהם (בראשית י״א וי) 5 (ג) מי זה מעלים עצה , לפי שהק׳ אמר לו מי זה מחשיך (לעיל ל״ח בי) אמי לו איני מחשיך עוד J) לפי שידעתי כי לא יבצר ממך מזמת לבבי לכן הנדתי לחביריי ולא אבין הנפלאות והחכמות ולא הייתי שת לבבי בהם ומעתה לא אעלים ולא אהשיך עצה כי אין להשיב על תוכחתך: (ד) שמע נא, דבריי, אשאל צרכיי והודיעני: (ה —ו) לשמע און, והייתי מדבר (בהריתי) [במהירות,?] ואחר שעיני ראתך והכרתי בחכמת גדולתךי). ע״א מיום שחלה נסתלק ממנו רוח הקודש, ועתה עיני ראתך, שחזרה שכינה ושרתה עליו, ולפי שעיני ראתך מה אוחיל עוד לבחר בחיים, אמאס חיי ונחמתי אם תקח נפשי, על דרך שאמר למעלה יתר ידו ויבצעני (לעיל ו׳ טי) ותהי זאת נחמתי על עפר אם הייתי כבר בעפר כמו שאמר למעלה אם יחד על עפר נחת (שם י״ו ט*ו). או יהי׳ פי׳ על עפר ואפר אשר לקחתי משם, או אשר אני יושב לשו(ם)[ן] ת*ם. ופ״ק מחשיך עצה, מודה אני לך שהחשבתי עיצה בבלי דעת במלין שהגדתי. ואני אומר מי זה מעלים עיצה שהוא סבור להעלים שום דבר מן הק׳ בלי דעת הוא, וכן מחשיך עיצה שכת׳ ■למעלה. מעלים ומחשיך כפל לשון הוא: א) פי' המיוחס לרש״י זרי"?• ב) המלות המוסגרות שייכות למטר, מ״ב ד,,. עיין פירוש רי״ק. ק־) נראה שחסר כאן ״על p אמאס".