Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- VIII. 1910 - 5671 (1911)
- Date
- 1911-01-01
- Page
- – (sequence 89)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 50% known words query
- IRI
…/3486266-3486281--3023-3489389- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
יראה בעפעפי שחר (לעיל נ* ט׳). וא׳ רש״ם כי עטישותיו קריצותיו לפי העיניץ, דאינו במו עיטוש. [עפעפי] (ו)א׳ בעל הפרח׳ כי כן נקראו שפתי הע־ניים בעבור שהן זריזות כאילו הן עופות ורעופפות לטנור ולפתוחז (י״א) כידודי אש, לשון רשפי אש. יתמלטו, כמו והמליטה (ישעיה ס־ו ז■): (י״ב) מנחיריו, כשהוא- מתעטש אין אורה כל כך אלא נשימתו כעשן וכדוד נפוח שפי׳ מרותח כמו סיר נפוח אני רואה (ירמיה א׳ י״נ)א). ואנמון, פי׳ דונש שהוא אגס מים, והנדן בוי כנדן יתרון ושברון ורעבון ודרך האנס להעלות עשן 5 (י״נ) נפשו, פי׳ בעל הפרח־ נפישותיו כמו וינפש (שמות ל״א י״ז): (י*ד) תרוץ דאבה, תשמח עצבות,. שאין לפניו עוצכי. (ט״ו) ויתכן לעיניין, (מפל בר) מפלי בשרו, חתיכות בשרו, בשהז־נ מבושל נפרדות החתיכות ונופלות ומפלי הלויתן מדובקות יותר משאר (דניטי) [דני ים]. ומנחם הבת עם טוב ממנו הנפל (קהלת ו׳ ג׳). ע״א אפילו• הבשר הנופל ממנו שהוא כחוש ורז נדבק בשמנוניתו. יצוק, ויתוך 5 (ט״ז) לבו יצוק במו אבן, ולא רך הבשר. כפלה תחתית, שהרחיים התחתונה אינה זזה. ממקומה לעולם ב). והנכון כמו שפי׳ קרא, לבו יצוק, לבו בקרבו הזק ומיוסד במו אבן הקבועה ונתונה ביסוד ביניין בחוזק, ויצוק כפלה התה׳ שפלח התחתונה של ריחיים [קשה] והעליונה רכה ממנה5 (ייז) משתו, כשהוא זוקף (שומן) [ראשו מן] התהום מתייראין הנבורים כמו אילי מואב (שמות ט״ו ט״ו). משברים, משברי ים שהם הנלים יתהסרו ממקומם שכשהוא עומד נעשה הים תחתיו כנומא ויורדים להם למקום רבצו וממלאים את הגומא. יתחטאו, כמו לא יחטיא (שופטים כ׳ ט״ז) וג־ כמו שאמר בעל החייוג שהוא נקוד משברים ביית רפה, מפחד שברי ים יתחטאו הנמרים שהזכיר להתודות על פשעם, או מרוב פחדם שלא ישברו לאמרי חטאנו: (י״ה) משיגהו, המשליך הרב מרחוק עליו. בלי תקום, תשבר החרב ולא• תקום ובן חנית ואבן מטע, אבני(ה)[ם] נמלות. ושריה, אם ילבש האדם שריון לא יועיל לו. ופיק משינהו נבור המשיג להלחם בו, לא תתקיים חרבו, כי הוא־ ישברנה. וחנית מסע, שאינו נוח לטלטל מפני שהוא גדול וכבד על דרך שנאמר ועץ חניתו כמנור אורגים ולהבת חניתו שש מאות וג׳ (שמואל א׳ ייז ז׳); (ב״ב) תחתיו הדורי הרש, כל כך הוא אמיץ וחזק ובשרו נחוש שאעים שתחתיו חרסים ואבנים הדים, והוא שוכב עליהם ברוב כובדו אינו ניזוק. ירפד חרוץ, אבנים המהודרים והרוצים כמורנ חרוץ מהפך משכבו עליהם ואין נוקבין עורו, אע״פ שהוא בבד מאד.־ ירפד, כמו רפדתי יצועי (לעיל י״ז י״נ)ג). ע״א תחתיו, סנפיריו שלו אשר תחתיו בבטנו מאירות ומזריהות כשמש. הדורי, כמו חרב חדה (יחזקאל ה׳ א׳) שהיא לטושה על כן קורא לזוהר היוצא ממנו חדורי הרש שהוא שמש כמו האומר להרס לא י) יזרח (לעיל ט׳ ז׳), ירפד הטיט והחול מלמטה והזהב למעלה, ויהיה ירפד לשון תקון כמו רפידתו זהב (שה״ש ג׳ j,,)ה)5 (ב״נ) ירתיח, מדוב חמימותו, בסיר היותה . מצולה, שכן דרך הספינה כשהיא. א) p פידש רש״י בירמיד. ב) עיין פירוש המיודיש לרש״י. ג) עיין ראב״ע. ך) צ’׳'ל "ולא'"־ ותימה שבבאן ובפירוש קרא ובפי' המיוחס לדש״י מובא בלא ו*. ך׳) זהו פי' רי״ק.