Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 84

בן, תפלחנה, כמו סולח .ובוקע בארץ־(תלים קמ״אד): (ד) יחלמו, כמד יתהלימני (ישעיה ל־ח ט״ז), ירבו, לשון ריבוי. בבר, שאוכלין התבואה»). וני •בבד, בחוץ=) ויצאו מוכיח עליו:־. (ה—ז) מי שלח וג׳ אשר שמת[י] וג־ ישחק וגי , ג׳ מקראות הללו פתרון אחד להם אין. לך אדם שדר במדבר שלא יניח מקומו ללכת למקום יישוב ונעשה עבד ־לבריות■ לשבוע לחם, והפרא והערוד הזה אשד שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה, כמו א־ץ מלחה (ירמיה י־ו ו׳) לשון חורבה, ואע״פ [כן] שילהתיו חפשי, ■שאין אדם יכול לגדל פרא וללמדו עבדות בהמה ופתחתי מוסדותיו שיש(ת)[ח]ק להמון קירית ולא ינוש איש אותו למלאכתו בארץ מלחה וערבה אני מכלכלוי•): (ח) יתור, כמו ויתורוי) וידרוש יוכיח עליו■ כי כן הוא: (ט) ריס., כמו ראם: (י) בתלם עבותו, כדי לשדד ארצך, ישדד, לשון חרישת שדה: (ייא) התבטח בו, לאסוף תבואתך בשביל שכוחו רב ויכול לסבול. ותעזב אליו. ידעך, לאסוף אל הבית במו יניע כפיך בי תאכל (תלים קכיח ב,) : (״נ—י״ח) כנף תנים נעלסה, השלים לדבר בחיות ועתה ידבר על העופות, נבטלו (?) כנפים המרננים והמתעלסים שכן דרך עופות שמחים ומוסב על ידעת עת, כנף תנים שהם עופות הקטנים ובעלי אברה, וחסידה ובעלי נוצה שיש.לה[ם] נוצות גדולות-ואיברים גדולים, שזה מנהגה כשתעזוב לארץ ביציה ותחמם על עפר והיא שוכחת כי רגל אדם תזורם ואני שומרה ונם מחית השדה שלא תדושם, והיא מקשחת כאילו אינם שלה על דרך תקשיח לבינו מיראתך (ישעיה ס״ג י״ז) שהוא קשיון לב, .לריק היא עוזבת יגיעה שאינה דואגת עליהם ולא תפחד על דרך ולא יגעו לריק (ישעיה ס־ה ב״ב), תמריא, פתר׳ לפי עיניינו, בעת שהיא מעופפת למרום אישרורא בל׳ י•). ורש״ם פי׳ תמריא לשון שומן כמו מריאי בשן (יחזקאל ל״ט י״ח), תגביהי). תשחק לסוס, בלומר היא שוכחת ביציה ואינה מרגשת שיורו בה חצים . ופ*ק (ע׳) כעת במרום תמר[יא] לשון מרות וחוזק, כלומר כלום אתה יכול לגבר ולחוק הבריות איש על אחיו בעת שתרצה כשם שאני עושה במרום, שאם תראה איש נלחם בחבית ומתגבר עליו (דרך) [כבר] נלחמו שרים שלהם במרום והשר שנוצח חבית אומה שלו מתגברת ונוצחת, ותשחק במלחמת האומות כשם שאני עושה, [כשחוטאין לפני אני] י) מסכסך אומות זו בזו להלחם על דרך .יושב בשמים ישחק (תלים ב׳ ד׳). בי השה"), השכיחה כמו כי (נשינו) [נשני] (בראשית מ״א נ״א), והנה דגש השץ במקום נדן: (י״ט) רעמה, הרעם שיוצא מצואת, כמו ירעם [א׳] ב(חי)[קו]לו (לעיל ל״ז ה׳): (כ) התרעישנו, התוכל להרעישו ולהשמיע קולו כארבה שנ׳ בו במשק גבים(?). הודו, לש׳ קול כמו ולא הד הרים (יחזקאל ז׳ ז׳), [כן] נר׳ לי. ויש מפר׳ כעין גבורה. נהרו, צעקתו: (כ״א) יחפרו, יבטחו כשהם בעמק במו א) ע״ב כעין פירוש רי״ק וברוב מלה במלה. ב) פי' זד. מביא ראב״ע בשם י״א וגם דד״ק בשדשיבו מביא פי' זה. נ) כל זד. פירוש די"^ ך) פי' רש,,*. ה) essorer. ך)) כעין זה פי' ראב״ע "תמריא, תגבה ואין לו הבר וי־״א כי שיר ומריא כמוהו וטעם מדיא שמן מעילה" נראה שר״ל שלשון תמריא הוא לשון הגבהה כשם ששמן לשון מעולה ומשובה ועיין ספר השרשים מר׳ יונה בן גנאדז. ן) p צ״ל על פי פי' רי״ק הניפם• ח) שייך לעיל.