Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 83

78 כוכב תמה מתיר את האילנות ומפתח הסמדר? (ל״ב) מזרות■׳, רוח המזרות כתיב חריהים לבל רוח (ירמיה מ״ט ל״ב) והם הרוחות. לייבש השטף. ־ ועיש, שהם השבעה כובב[ים] שלעולם לא יתפרדו, התנהיג אותה עם בניה. על ■במו עם כמו והשיב לב על בנים .(מלאכי ר ב״ד): (ל״נ) משטרו , ׳ כמו שוטר, ממשלת שמים על הארץ להנשימה ולעדנה? (ל״ד) התרים לעב קולך, לצוותו להמטיר שפעת מים כדי שתכסך ממימיו? (ל״ה) התשלח, מים וברקים [ה]מזומנים,הם לעשות שליחותו של הקניה כמו שאומ, בירמיה; לקול תתו המון מים ברקים למטר עשה (י׳ "נ). הננו, לשליהותיך מזומנים.? (ליו) בטוחות, הוא מקום מכון הדעת נובע משך החכמה, ובן כמטחוי קשת (בראשית ב״א ט־ז) נתרחקה מן הילד כמדת משך הקשת בזריקת החץ, וכן התרג׳ כמיגר קשתא, נמצא שהמשך נופל בדעת.ובקשת וכן חברו מנחם, ויתכן שנקראו.הכליות טוחות ־ לפי שהם טוחים בלב . לשבוי, לב הרואה ושובה כמו שכיות החמדה (ישעיה ב־ ט״ז): (ל״ז) מי יספר שחקים , כוכבי שחק כעיניין שני מונה מספר לכוכבים (תלים קמ״ז ד) ויש אום׳ (מלבוא) [מענין] ספיר»). ונבלי שמים, .הם העננים הממולאים •מים כנבל מלא יין. מי ישביבם וינוחו מלקבל מטרב). ור׳ שמוא׳ דייקן פי׳ ישכיב לשון נטוף וכן שבבת זרע *>: (ל״ה) בצקת, מוסב על איפה היית (פסוק ד) בהתיך עפר ליסוד העולם כמו שמתיבין בדיל ועופרת, ורנמים דיבק שהיתיכן פרקים פרקים ודבק הרנבים. בצקת, מן יצק, בשבת מן ישב, ברדת מן ירד. ומנחם הבר בצקת, עם ויאפו את הבצק (שמות י״ב ל״ט): (ל״ט) וחית, ונפש כפירים וחיתו מעבור בשלח: (מ) כי ישוחו במעונותיה במו שנא־ ידכה ישוח (תלים י׳ יי), ויל זה להוציא טרפם: (מ״א) כי ילדיו, שאביהם שונאם והק׳ מזמין להם יתוש[י]ן הנבראים מצואתם ונכנסין לתוך פיהם ועל כל הבריות האילו אני מרחם. כל שכן שלא אשחית האדם ד)? ל*ט. (א) יעלי סלע, אשטנבוק בל׳ כמו שאמר הרים הנבוהים ליעלים (תלים ק״ד י׳ה) וילדת בעוצב ועל כן (שזפות) [שונאת] וולדה וכשכורעת ליל(ה)[ד] עולה לראש הסלע גבוה כדי שיפול הולד לארץ וימות והק׳ מומן לו נשר לקבלו. חולל, אילה רחמה צר ואין תלד יכול לצאת ובשעת לידה הק׳ מומן דרכון להכישהי•) ברחמה ונפתח, לשון קראי). ואני אומר חולל אילות על דרך קול ה־ יחולל אילות (תלים כ״ט ט׳), כי מפחד הרעם תלדנה? (נ) תפלחנה, מתבקע רחם שלהם ומוציא הולדות ועל ידי שהביקוע על ידי הילדים תולהו בילדים על דרך אריק חרבי, היה לו לומר אריק תערי ולפי שההר(י)קה תלויה בחרב אומר א) זהו פירוש ראב״ע גש רד״ק בשישים מביא פיחש זד. בשם אביו וגש נמצא בפירוש רמ״ק לפנינו. ב) זהו פירוש די״ק. ן;) גם הרד״ק בשרשים מדובר. פירוש של שכבת זרע עם ישכיב בבאן. ך) פי' רש״י ומקות ויקרא דבה י״ט א׳ ועיין ילקוט איוב תתקב״ה. ךן) בפירוש קרא בדפוס "ומשיכה" ברש״י "ומבישה" ונראה שגם בכאן צ״ל ב״ב. ך) בל הפירוש הזה תמצא בשינויים מועטים ברש״י שלנו ומה שמביא המחבר לפנינו הפירוש בשם קרא ולא בשם רש״י מזה נראה בעליל שהוספה היא ברש״י.