Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 82

שינערו רשעים ממנו5 (י״ד) תתהפך, צורת בני אדם שהיא כחותם להתיצב במו לבוש שאין בו רוח חיים, ר׳ת. ופ״ק כשהתהפך צורת אדם ושב לעפרו היכול אתה להשיבו ולהתי[צ]בו כמו שהיה לבוש עורו ובשרו ומסובך בנידין כמו שאד עושה שנ׳ והנה עליהם גידים ובשר עלה (יהוקאל ל״ז ח־), ומה שהזכיר חומד זהו על דרך הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי וג׳ (ירמיה י״ה ד): (ט״ו) וימנע, אז יבול אתה למנוע כחם של רשעים») . אורם, הסרת כחם בלא עת, ותשבר על פיך שלא יוכלו להזיק לבריות: (ט״ז) נבכי, כמו נבוכים הם (שמות י*ד נ׳)ב), לשון מנירה ועירבוב: (כ) נתיבות ביתו, שתוציאנו כשתרצה: (ב״א) ידעת, אפילו בעצמך הידעת קודם שיצאת ממעי אמך באיזה זמן היית עתיד להיוולד ואחר שנולדת אם מספר ימיך רבים J) . ור׳ שבתי הרופא פי׳ בספר תחכמוני שאבד ד) לפי שאמר הק׳ לאיוב איזה ררך ישכון אור וג׳ כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו לימדו שהאור והחשך יש להם נבול ומקום ונתיב ואינן עולין לשמים ועל אשר יהיה האדם קצד ימים אינו מניע לילך שם כל ימי חלדו, וכתוב הסומך מעיד שאומד ידעת כי אז תולד כלומר שבכל ימי צבאך לא תוכל להגיע אל נבולו ופי׳ אז תולד אם אז נולדת כלו׳ שבכל כך הארץ חל(ד)[ק]ך ש[לא ]תוכל לדעת ולהגיד אל זה הרבר אם בו לא נולדת מחדש: (כ״ג) חשכתי, מנעתי זה והצנעתי עד עת ציה שזהו מלחמת נוג דכתיב ביום הזה יהיה רעש גדול ורעשו מפני וג׳ עד ואבני אלגביש ואש נפרית וג׳ (יחזקאל ל־ח י״ט—כ״ג): (כ״ד) אהה הדרך יתפור, האור עלי ארץ בשעה שהוא יוצא בשחר מן המזרח מהיכן הוא יוצא: (כ״ה) מי פלג, מי חלק דרך ושביל ברקיע לשטף המטר שאני מוליכו על ידי תעלה שעשיתי לו בכל מקום שיהא רצוני שירד הנשם: (כ״ו—כ״ו) על אp לא איש, שאין שם יישוב ואין לבריות צורך לאותו מטר וכל זה להשביע שואה, מקום חרב ושמם להצמיח מוצא דשא להיות מדבריות שאפי׳ עליהם אני מרחם ומרחם כל שכן על האדם שנברא בצלמי: (כ״ח) היש למטד, הגשמים הללו כשהם יורדין אין טיפה נוגעת בחבירתה הודיעני עתה אם בך נלקחת מן השמים כל טיפה וטיפה לבד, היש לה אב למעלה ברקיע שנלקחח ממים המכונסין ולאחר שנלקח מהם נפרדת כל טיפה מחבירתה מורדת לארץ או כמו שחטיפין יורדין לבד כך הן מונחין ברקיע, ם*ק. איגלי טיפי (ד)[ט]ל, ויש לפרש שערי (א)[ט]ל, כמו טרוקו נלי"), ר־ת. ואני או׳ (אמנם) האל״ף מוספת ויהיה כמו נלי מיפי). ופר״ש אגלי, למיד תחת נדן, כמו אגני כמין אננים פלגים שהטל נופל בהם, ויהיה כמו לשכה ונשכה (נחמיה י״ג ז׳): (ביט) וכפור, גרזילאי): (ל) כאבן מים יתחבאו, על ידי הקרח שמנליד הטיפה שעל פניהם. יתלכדו, יתאחזו יחד (ברח) [מרוב]") הקרח: (ל־א) מעדנות, הם קשרי האילנות. (שכי מה) [שכימה] כוכב צנה וקושר את האילנות מל[א]ות פיריין. או מושבות כסיל תפתח, שכסיל א) פירוש די׳״ק. ב) פי' רש״י. פי' די״ק. ך) ספר תהבמוני נמצא כ״י בפארמא תוך ספד* דע ראססי. ךץ) ברבות ב״ה ע״א. ר) גם זד. הפי' מובא ברש״י שלנו גמה שמביא השחבר בשם דש"* הוא בספרים שלנו בשם ל״א ונראה מזה שהפירוש הראשון לא היה ברש״י שלפני המהבר זאפשד שהוספת הוא בדש״י שלגי. ץ) grele• ח) בן הגהתי על פי פ' מעין גנים שמביא פי' זה.