Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 80

— 75 :שחדל המטר וחדל הא׳ אלי״יר״אא) אלא נהיר הוא כשהקים שעשוי נהרות נהרות") של ענני נשם ורוח תעבור ותעבור־ הבהרות ויהיה צח על דרך ויעבר אלקים רוח על הארץ (בראשית ה׳ א׳)*). ופרשי) שאליהו מקנתר בסוף דבריו רעיו ששתקו לאיוב, ואמר לאיוב ■ רעיך ששתקו לך לא ראו אור ודומין לבהרות הנראות בשחקים שהעולם סבור כי להוריד הגשם באו ורוח עברה ותט[הרם], ולא הגשימו וכן עשו שהתחילו להשי'ב(ר)[ו] ועמדו ולא ענו עוד, ואינו דבוק למה שאחריו"): (כ״ב) זהב יאתה, פי׳ מנחם אורה וצהר כמו המריקים מעליה הזהב שהוא צחצוח השמן הזך וגם מצפון בא אותו הצהר שמטהר הרקיע, על אלו׳ שהוא נורא יש לתת הוד. ופיק מצפון, רוח צפון נורם לעולם שהבריות מוציאין י) הזהב שאצרוהו וגנזוהו עד עכשיו -ומוכרין אותו בזול שרוח צפון מפזרת העננים דכתיב רוח צפון תהולל נשם (משלי כ״ה כ״ג) והגשמים נעצרים על ידי פיזור העננים, ובא רעב לעולם, ומה היא תקנתן של בריות יהיו חוזרין על אלו׳ נורא הוד לתת מטר: (כ׳ג) שדי, כשהוא מייסר הבריות בייסורין לא מפני שיבא לדין אותם בכח ולא במשפט שהרי כל דרכיו משפט, אינו מענה ברייתיו שלא כדין ואם יראה אדם שמדת הדין פוגע בו ידע שייסורין באין עליו במשפט. והנכון לא מצאנו שניא כח, אע״פ שספרתי לך הרבה גבורות של הקב״ה מעל בני אדם לא נמצא שניא כח, אלא חומל עלינו. ור׳ שמואל דייקן אמר מצאנוהו, לא מצאנו כנגדו כמו ויצר לו ולא חזקו (דה״י ב׳ כ״ח כ׳) (שעיר ושל) [שעורו ולא] חזק [כ]ננדו. ומשפט לפי שהוא מלא משפט ורוב צדקה לא יענה אותנו אך מרחם עלינו, לכן ייראו ממנו אנשים, ולא יראה כל חכמי לב, שהם לפניו כאין וכאפס, ועל איוב שהיה מחזיק עצמו כחכם אמר שהיה לו לירא (ו)להתווכח עמוי); ל׳ח. (א) מן הסערה, כדרך שרניל להיגלות על נביאיו, כמו שנ׳ והנה רוח סערה ואש מתלקחת (יחוקאל א׳ ד׳), ובאגדה, מן הסערה, שאמר איוב אשר בסערה ישופני (לעיל ט׳ י־ז)י׳)! (ב) מחשיך עיצה, מחשיך עצתו מני כמו בלי דעת. נר׳ לי, מי הוא אשר יכול להחשיך עצתו ממני בדברים שאין בהם דעת, וזה על ידך הוי המעמיקים מה׳ לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם (ישעיה ביט ט״ו) ז (ג) אזר נא , פיק התרפא נא (מחיילך) [מחלייך] והתחזק כאדם שלא חלה מימיו [ואזר נא חלציך] כגבור שהוא בכחו ואז אשאלך והודיעני, לפי [שאמר] איוב יסר מעלי שבטו וג׳ אערכה לפניו משפט וג׳ (לעיל כ׳־ג ד׳) על כן אמר לו הנה שבטי מוסר מעליך והנך בכחך ובבריאותך כמו שהיית עד שלא באו ייסורין עליך: (ד) איפה היית, כלום היית שותף עמי ביוסדי ארץ שאתה בא א) lueur עיין לעיל צד 72 הגה״ה ב,. ב) כן פירש דאב״ע. ג) עיין די״ק. ך) צ״ל ופר״ש כי דברים אלו נלקחים מרש״י. ךן) עיין רש״י שאמר "הדי הוא כחוזר על הראשונות׳,. ך) בפי1 רי״ק בדפוס נמצא "מוצאין" ואינו נכון וצ״ל כמו בכאן "מוציאין" עיין ב״ב כ״ה ע״ב ומה שפירש דש״י שם. ץ) רש״י בשם "רבותינו אטח"• ח) עיין דש״י והחכם כהר״ר שלמה באבער בפי, על מעץ גנים מגיה "ספדי" המובא ברש"♦ אל תיבת "תנחומא" שמקורו הוא במכילתא בשלח פסוק וישקף ומשם יצאה לתגחומא בשליו כ״ג וע״ע ב״ב ט״ז.