Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 79

— 74 — בה גבורת■הנשם׳ בשיהפוץ שיהיה השמים.בר וצח יטריח עב להשיבו על.יעקבו, ולא ירד מטר ויפיץ ענני אורו שהם המטר ולא יגשימו, על דרך נשיאים ורוח ונשם אין (משלי ב״ה י״ד): (יי׳ב) והוא, העב מסובב ומתהפך לאור על ידי הבריות. בתחבולות, הבמתו, במו כי בתחבולות תעשה לך מלהמה (שם כ״ד וי), לפעלם, לפעולתם. לבל אשר יצום, אותם גשמים להנשים על פני תבל ארצה יש אומ׳ כי בי״ת ברי יסוד והוא אור בר שקורין אשלויידא א), י שמפיץ. העננים דש אומ־ כ* הבי״ת שימוש והוא הסר אל״ף וכן פי־ אף בראי מוצק על ידי ענני אוד יטריח עב: (י״נ) אם לשבט, כמו יסר מעלי שבטו (לעיל ט׳ ל־ד), להביא פורענות לבריות כמו נשם ששוטף הזרעים, ויהיה על דרך מה ת[ת]הללי בעמקים זב עמקך (ירמה מ״ט די) כלו׳ ירד בו מטר יותר מן הצורך. אס לארצו, לארץ מדבר לא אדם בו, כמו .שני להמטיר על ארץ מדבר לא אדם בו(לקמן ל״ה כ״ו), אם לחסד, לארצות היישוב שהוא חסד גדול: (ט״ו) [התדע] בשום אלו׳ עליהם, להנשים׳ בל אלהיו (?)=) נלה מטר עננו במקום אחר: (ט־ז) התדע על מפלשי , בשהק׳ פותה את העבים ונותן בהם מטר• כיצד הוא פותח אותם. מפלשי, לשון (מבד) [מבוי] מפולש <•) על כן ארית שהוא מבוי מפולס לפי שחברו מנחם מפלשי עם פלס מעגל תלך (משלי ד׳ כיו), ורש״י פי׳ לשון גילוי, וני לי על מפלשי מה שיש על העב: (״ז) אש־ בנדיך, הרי דברנו (ה)[ב]גשם וברוחות המביאים הקדה ומצטנן בו העולם, ויש עתים חמים בהשקט ארץ מדרום בעוד שאין רוח דרומי מושל שקטה ה(ו)[י]א מאד י). ובעל הפר׳ פי׳ בהשקט ארץ עם מיל(ו)ת עיקור בהרניז רוח דרומית הפך ותשקט הארץיי) ובן לעזוהו הגויםי): (י־ח) תרקיע, וכי כשנטה שמים היית נוטה עמו שאתה רוצה לדין עמו כאשר היית לו שותף בנטיית שחקים הכתוב בו נוטה שמים לבדו (לעיל ט׳ ח׳), שהם חזקים וניתוכים וצחים כמראות הללו שהנשים מתקשטות ב(ו)[הן], שנעשה בו הכיור של נהשתי): (י־ט) הודיענו, כל זה מן־התימהות וכי צריך לספר לו הדברים היוצאים מפינו, ואם היה צריך לא נוכל לערוך דברינו מפני חשך המפסיק שהוא ח(ס)[ש]בת מים עבי שחקים: (כ) היספר, היש אדם שיעלה על דעתו לומר שצריך לספר להק׳ מה שאני מדבר אם אמר איש דבר זה דין הוא שיבולע, ישההה) כמו בלע ה׳ (תלים ה׳ י׳). ויש מפי כי יבלע, אם אמר אדם כבר הנידו לו בהבלעה מה שעשית כמו פן יבלע (למות) [למלך] (ש״ב י«ן י״ן)ט): (ב״א) ועתה לא ראו אור, כלו׳ נם אלה מעלילין כי עתה לא ראו בני אדם לפי א) esloide בלשק צרפת עתיקא ופי, אור זד. ב) הדברים האלו אינם מובנים וגראד, שצ״ל "בל «לה וגלה" עיין פירוש רי״ט שמפרש "התדע בשום אלו, הגשם על העננים והופיע לגלה אזר ענני שהוא מוליך את הגשם ונקרא אוד" ע״ב. ג) פירוש די״ק. ך) פי, מ״י״ם של מדדום בלשון שלילד*. זה הפירוש שמפרש שקט לשק היפוך במו רגז (עיין מד. שכתבנו למעלה צד 71 הערה ו, על לשון עיקור שמשתמשין בו מדקדקי צרפת) מביא דאב״ע בשם "רובי המפרשים" והולק עליו ומה שנמצא בדפוסים שלנו "בהגיע" צריך להגיה יצ״ל "בהרגיז". ך) p נמצא בהעתקת cum perflata fuerit terra Austro :Vulgata. ץ) שמות ל״ח ח,. ן־ן) פירוש יי״ק. ט} נראה שמפרש על ענק "סתר" במו שמביא רד״ק בשרשים אות "בלע" בשם יש אומרים והוא הראב״ע ומזה תוכל להגיה בדפוסים שלגו בדאב״ע "יסתר" במקום "יחסר4/