Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 76

71 (ובצילך) [והצילך] מעוניו (ביב) הן א׳ ישניב, ואע׳־פ שהוא יכול לנהוג מכורה .עם בריותיו מורה לחטאים שישובו. ופריה ■מי כמוהו מורה בבל אשר הוא מורה .אותך על ידי, וני הן א׳ ישניב בכוחו כמו ישגבך [שם] אלקי יעקב (תלים כ׳ כ׳) להעשיר האדם כחפצו ולהגביהו , ומי כמוהו מורה מפילו לארץ כשירצה כמו ירה בים (שמות ט״ו ד) א) 5 (כ״ג) מי פקד עליו דרכו, מי צוד, עליו מעולם בזה הדרך תלך ב) , וזה כמו שאמר למעלה מי פקד עליו ארצה (לעיל ל״ד י*ג): (כ״ד) זכור, הוי זהיר וזכור (לה) [לך] שגיא פעלו ולאשר את כה ואשר שוררו אנשים אותך שלשת ריעיך0 או אחרים על ידי נביאים כמוני שכוחו נמל ביותר, שוררו, שבחוהו [על] דרך וצדקתך יר(ו)[נ]נו (תהלים קמ״ה ז׳) ז (ב״ה—כיו) כל אדם חזו בו, בל הנביאים שנתנבאו בו והאנוש אשר יביט למרחוק למימי קדם ולא נדע מאימתי מספר שניו והחקר לך(?) עת חשבון. והנכון כל אדם חזו בו, בפעלו שהזכיר וכן פירשו אם יבואו כל הבמות להסתכל ולהביט במעשיו של הקביה מרחוק מיום שנברא אדם ימצאו שמעשיו ורחמיו מרובים על הבריות עד שלא נדע להקור וזה לך אחת מהן 5 (כ״ז) כי יגרע, (בשמו ריד) [כשמוריד] מטר לעולם מניע הטיפה ומחלקה לכמה טיפות אילו מאילו שלא יהיו המים למבול, לשטוף הזרעים ויזוקו הרקיעים את המטר. לאידו, לעננוי). [יזקו] כמו מזוקק או יזוקו (כיח) [כמי] יצוקו. ויש מפרש ינרע, עיקור לשון מבוי מיסה) לפי שהוא משקל דגש ואם היה משקל רפי היה (לגרגען) [יגרעו]1); (כיח) ירעפו, כמו .הרעיפו שמים (ישעיה מיה ח׳). עלי אדם רב, הרבה במקום אחד ז (כ״ט) אף אם יבין, העיניין קל וחומר הוא, למעלה הוא אומר הן א׳ שגיא וגו¬ בי יגרע ונו׳ דברים שהם לתיקונו של עולם ולישובו, כגון ירידת מטר אי איפשר לברייה לעמוד עליז כיצד הוא יורד כל שכן שלא יבין אדם מפרשי עב שפרושות העבים סביבות כסאו כעיניין שנא׳ וישת חושך (סבותיו) [סביבותיו] סוכתו (ש־ב כיב י״ב). תשואות לשון חשך וסתר כמו שואה ומשואה, ולשון אף קל וחומר בבל המקומות כמו אנחנו פה ביהודה יראים אף כי נלך קעילה (שיא כ*נ ג׳), וכמוהו הן צרוק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא (משלי י*א ל״א)ז)'; (ל) הן פרש עליו, אומר הנה יפרש על מפרשי עב את אורו שזהו מטר. ושרש* הים כסה, ועל ידי ששרשי הים כסה בענן, כשבאים (ב)עננים לשאוב מים (אחשיכין) [מחשיבין] ומכסין את הים כדכתיב עב קטנה (כסף) [ככף] איש עולה מים (מ־א ייח מ״ד), והוא שותה מימי אוקינוס ומפרש את המטר על מפרשי עב. אור, מטר כמו על כפים כסה אור (לקמן פסוק ל״ב); (ל״א) בי בם, במפרשי עב שהזכיר ידין עמים ברעב בעוצר הגשם, וכשהוא רוצה יתן אוכל למכביר, לרוב. ורבי׳ סעדיה פירש לאותו כי יעבירנו בכברה. ע״א כי בם ידין במו שתמצא מן א) דמק״מ מביא פי, זד, בשם י״א. ב) פי, רש,/ ג) גם הרי״ק פתר על ג' הדיעים. ך) כל זה לשון הרי״ק ומזה תוכל להגיד, מה שכתוב בדפוס בטעות "ממטע נטפי מים" שצ״ל "ממעט". ךן1 זהו פירוש רש״י. ן) ר״ל יגרע לשץ פיעל ובגין וה לשון היפוך מן הקל כמי סקל וסקל, שרש ושרש. והחכם ד״ל דוקס אשר העתיק זאת הפרשה במכתב העתי "ציץ" כמו שהערתי במבוא אזמר בהגהה שמדקדק• צרפתים היו קוראים הפך הפעילה עיקור. ן) כל זה הוא כעין פי' די״ק.