Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 74

69 מאד בי לפי שאמי׳ שלשת מענים נגד שלשת (רעי) [ריעי] איוב לכך נקרא הרביעי מוספת «) : (ב) כתר לי ועיר ואחיך, כמו כתרו את בנימין (שופטים כ* כ״ג ב). :ומנחם חברו עם אבירי בשן כתרוני (תלים כ״ב י*ג) כעין כת,־ שכולו היקף כלו* (הקיפותי) [הקיפוני] מעט, כמו המתן לי, והנה כתר במשקל בלע ה׳ פלג לשונם (תחלים נ״ה נ׳) וכמו וקרב אותם אחד אל אחד (יחזקאל ל״ז י״ז), ותיתס רב* יום׳ ג) אמתין לי צבחר. ואחויך, הכל תירגם הוחל לי מעט ואגידך י). לאלו׳, לאותו המדבר בעבורו 5 (ג) למרחוק, כשאני נותן לב ל(מ)ימי קדם לכל מה שפעל הקב״ה מיום ברא העולם אתן לו צדק לומר באמת פעל 5 (ד) תמים ריעות עמך, עתה יתחיל לדבר עמך איש [שסבר] שדעתו שלימה") לפי שאמר :איוב אם לא חתולים עמדי (לעיל י־ז ב׳), ע״א אתה שקראת להק׳ תמים דיעות (מזה) [בזה] אני עמך ומודה לדבריך כי כן אמר עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה (לעיל י״ב י״ג) י); (ה—ו) הן א׳ כביר ואעפ״כ לא ימאס, כביר בה לב ' הוא להנקם, לפיכך לא יחיה רשע .זהו הגוזל אבל הנגזל שהוא העני יתן משפטו: (ז) לא יגרע, עד אשר עם מלכים לכסא יושיבם ולנצח יגבהו שלא תפסוק אותה הגדולה מהם לעולם: (ח—י] ואם אותם המלכים אסורים בזיקים כמנשה (גילו) [מלך] יהודה שהעבירו ממלכותו ולא עשה בו אלא להגיד פשעו, ע״א ואם אסורים, ואם תתמה על שתראה צדיקים ואסורים בכבלי ברול, או בחבלי עוני, :אין (וכל) [ל]רעתם אלא בדבר זה יגיד להם פשעם, כי אין צדיק בארץ אשד לא יחטא, והייסורים ששולח להם כאילו יגלה אזנס לאמר להם שובו מאון שאין -ייסורין בלא חטא. ע״א רגל אונם למוסר -על יד הנביאים כמו שאמר למעלה אז יגלה אוזן אנשים (ל״ג ייז): (י״א—י״ג) אס ישמעו, מי שהוא צדיק מכיר כי ילא על חנם ייסורין באין עליו אלא על חטאו ושב מרשעו וחי, אבל חנפי לב שהם הרשעים, (שאין) [שמין] כעס לפניו ולא ישועו אפילו בשעה שמייסרם בייסורין 0 : (י״ד) על כן תמות בנוער [נפשם], יהו מתים בטילטול כמו (ואת) [גם] חצני נערתי (נחמיה ה׳ י״ג)״), או בנוער בימי (נעורותי) [נעורים], ולא (בכל הי) [בכלחו]“) בקדשים, במיתת קדשים ונואפים שממהרין למות [בלא] עת, כמו [ו]לא יהיה קדש (דברים כ״ג י״ה), ונם קדש (י)היה בארץ (מיא י״ד כיד). (ע״א בקדשים במיתת קדשים ונואפים שממהרין למות בלא עת, כמו לא יהיה קדשי קדש וגם קדש היה בארץ),). ע״א בקדשים כמו והקד(י)שם ליום הרינה (ירמיה י״ב ג׳), וזה נכון ללשון ראשון שפירש בנוער בטילטול ויהיה על דרך והייתי נע ונד בארץ והיה כל מוצאי יהרגני (בראשית ד׳ י״ד), (שרוי) [שמי] שנע ונד הנהו מזומן ליהרג: (ט״ו) יחלץ, ואם ישיב לבו לשוב חלץ אותי א) עיין מה שכתבתי למעלה צד 68 הערה ז' גם די״ק מביא מדרש זה של דמ״הד אבל לא בשמ ■רש״י וספר מעין גנים מביא פירוש זה סתם. ב) עיין דאב״ע. נ) נראה שצ״ל ד, יונתי. ך) p *ואחגיך" .צריך להגיה "כתר לי זעיר ואחויך הכל לשון ארמי הוחל לי ואגידך, כתר* תרגום של הוחל" עיין פירוש רי״ק. ה) פי׳ רש״י. ן) פי, רי״ק. ץ) גם זה מפי, רי״ק אבל בדפוס נכתב בשמש "אפילו לב הרשעים שאסרמ. .בייסורים" זצ״ל כמש״כ כאן "אפילו בשעה וכו,". ח) פיר' המלה הזה נמצא בפירוש רימ״ט. ט> כמו תבא .בכלה עלי קבר (לעיל ה׳ כ״ו), ר) ב׳ פעמים ע״י מהירת הכותב.