Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 71

66 מולו הואא): (יע—ט״ו) מי פקד ‘עליו. ארצה, מימצוח חוקות העולם זולתי הבורא שהוא יחיד וכשברא שמים וארץ לא הייתה ביריי(א)|ה] זולתו, ואם היה אדם שיאמר עשיתיני כמו שנתנברו המלכים ועמדו ומרדו ננד בוראם.ואמרו י^ אני ב) דשם אליו לבו דיקב־יה, מיד רוחו ונשמתו אליו יאסוף הקב״ה וכמו [כן] יכול להמית כל אדם יחד, וזה אדם (על שם שוב העפר הוא) [על העפר הוא ישוב]* (מיז) אם תרצה הבן1•) ושמע מילתי זאת: (יr—כ) האף שונא משפט, הגם איש השונא משפט ואמת כמוך יחבוש אותו הקב״ה, שולח לו ארוכה ומרפא, וגם אם נכון להרשיע צדיק כביד כמו שאמרת חי הסיר משפטי (לעיל כיז בי) ולא היה לך לומר רשע או בלייעל [למלך] שלא יהרנה(ו)[ך] מיד על אחת כמה וכמה למלך מלכי המלכים הקב״ה שהוא שליט בכל. אשר לא נשא פני שרים, שאין לפניו לא עוולה ולא משוא פנים, [ואם]](ו)יבוא לפניו אדם עשיר ועני אינו ניכר שוע לפני דל ויקח שוחד כי מעשה ידיו כולם ויכול לה[ם] להמיתם, ברגע, בחצות לילה יתנועשו עם ויעבורו, להם מדרך החיים לדרך המות, על מה כי הסירו מהם הק׳ שהוא אביר ולא אחזו מצותיו (בידיו) [בידיהם] שנאמר ויאמרו ל^ סור ממנו (לעיל ב״א י״ד): (כיא—כיד) כי. עיניו על דרכי איש, שאין חשך ואין צלמות בבל העולם שיוכלו להם להסתיר שם פועלי און, כי עיני ה׳ משוטטות בכל הארץ, ובבר אמרתי לא נאה (להם) על איש שישים עצמו אל אי במשפט כמו שאמרת מי יתן ידעתי ואמצאהו ונו׳ (לעיל כ*נ ני), כי הוא מלך נדול שמשבר מלכים נחלים וכבירים לאין חקר ומעמיד אחיים במקומם: (כ״ה) על כן שהכיר מעשיהם ומהפך להם פורענות הדומה כאישון לילה ונדכאו: (כיו) במקום רשעים ספקם, כאימת מות (הנפילים) [הנופלת] עליהם באותו מקום הנראים שם (בשדם) [כשהם] בחיים: (כ״ז—כ״ט) ולמה כל זאת, אשר על כן סרו מאחר[יו] וכל דרכיו לא השכילו, ועושה להם הקב־ה רעה זאת כדי להביא עליהם זעקת הדלים העשוקים מידם. מיד צעקת עניים שומע', והוא ישקיט, וכשהקב״ה רוצה להשקיט ולהבטיח לאנוש מי הוא זה שירשיעינו וכן אמר שלמה ברצות ה׳ דרכי איש נם אויביו ישלים אתו (משלי ט״ז זי) ואם יסתיר פניו ממנ(י)ו מי ישורנו, איזה אדם יוכל לראות ולהטיב לו י), אפיי על נוי ועל אדם יחד, שאם מואס באומה כולה [אין אומה] י<) אחרת יכול[ה] להטיב לה: (ל—ל־א) ממלוך אדם, אתה אמרת אבחר דרכם (לעיל כ״ט כ־ה) ודאי כך הוא שבשעה שרוצה הקב״ה להשפיל האומה (ממלוך) [ממליך] עליהם אדם הנף רשע, ממוקשי עם, ברוב עוונות העם בדי ליפרע מהם (כסדרם) [כסרהם]') ואתה הייתה רשע מלך על עם לנכות מהם כפרי מעלליהם, ועתה אתה נידון במעשיך הרעים, ואם היית עושה לפניו טובה לא הייתה זאת באה אליך והיה לומר לך כן אל א־ האמר נשאתי (לי אי) [לא אחבול][, גאהי אשא :כל מה שתתן מן היסורין באהבה, אבל לא אשחית דרכי א) בעין זה פירש יי״ק. ב! נראה שזה מוסב על נבואת יחזקאל ב״ט ג,. 3) בן הוא נקוד בכ״י ינראה שהביתב דצה להסיר מבשול מהקורא שלא יקרא הבן ומ״מ הי׳ ראוי לגקיד הבן. ך) ר' ישעיה ממראני "מי ישותו להטיב לו". ה) אלה המלות הוספתי כי בלתיהן דברי המחבר אינם מובנים. ו) בם זה פי' ד״י ממראני.