Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 70

לחשוך נפשם ממוח מני שחת וחייתו מעבור בחרב ואם חזר לקילקרלר הראשון מוכיחו הקבי׳ה במכאוב החולאים על מיטתו ועל עצמו החזקים הם (כזאיבים) [הכאיבים]: (כ—כ״א) (וזוהמתו) [וזיהמתו] חייתו לחם, כל מיני מאפל מוסרחין לנשמתו ואעפ״כ מתאווה נפשו לאכול מאכל ואינו יכול עד שיכלה בשת מלראות, שאין בני אדם יכולין להסתכל בו על כי משמן בשרו ירזה, (מתדקרין) [מתדקקין] ״> עצמותיו שאין להם ראייה 5 (כ״ב) ותקרב לשחת נפשו עד שמניע לשערי מותז (ב״ג-כ״ו) אם יש עליו מליץ, היות מליץ יושר עבורו ויובל להניד עליו טוב אחת מני אלף, ויחוננו ויאמר וגו׳, יעתר אל אלו׳ וירצהו וירא פניו בשמחה; (כיז—כיח) ואם חזר משרירות לבו ואמר חטאתי מדרכי יושר והעדתי ולא הועיל כלום מהטאתי ומודה ועוזב מיד יפדה נפשו מעבור בשחת וחייתו תראה באור העולם; (כ״ט—ל) הן כל אלה יפעל ל פעמיים שלש עם גבר, להשיב נפשו מן המות להאיר לו באור החיים. העתיקו, כמו ויעתק משם ותרגומו ואיסתלק (בראשית י״ב ח׳). ישאני, לשון שריפה כמו ותשא האp מפניו (נחום א׳ ה׳)ב). חף וזך אחד הם. תנואות, לשון עלילה במו בי מתאנה (מלכים ב׳ ה׳ ז׳). (נאה) [גוה], לשון נאון. בשלח, בלי זיין ודומה [ו]אחת מחזקת ב[ה]שלח (נחמיה ד׳ י״אג). וזיהמתו, לשון סריחה כמו חלאת[ה] ותרגומו זודימתה;יחזקאל כ״ד ו׳). ושופו, כמו ישופך ראש (בראשית נ׳ טיו); לד. (א - ג) ויען אליהוא שמעו חכמים מיליי לבחון האמת (אותי) [אתי], כי חכמים כמוכם יוכלו לבחון בין דבר לדבר, כי אוזן חכמים מילין תבחן, וכמו חיך האוכל לטעום טעם לאכול; (ד) משפט ישר נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב; (ה—ו) כי אמר איוב אני זכאי במפעל־י ול הסיר משפטי שני חי ל הסיר משפטי (לעיל כ״ז ב׳)י, ^שחזקים היו היציו בלי פשע, זאת המילה אכזב היא במקום אומר אמת ואליהוא הפכה לכזב עבור ננאי של איוב וכל זאת כדי לחייבו בדבריו ומצינו במקומות הרבה; (ו -ח) מי היה נבר כאיוב ששתה לעג כמים, כאדם השותה מים, והולך לו להתחבר עם פועלי און וללכת עם אנשי רשע; (ט—י״א) כי אמר לא ילמד כאדם שירצה (מעשרן) [מעשיו] נגד אלקים, בלומר לא יוכל אדם לעבוד את ה׳ שיהיה לרצון לו שנאמר תם אני ולא אדע נפשי (לעיל ט׳ כיא), ועל דבר זה נאמר וענה אליהוא ואמר חלילה לל מרשע ושדי מעול, כי פועל אדם ישלם לו ובאורחו ימציאנו בין טוב ובין רע; (י״ב) אף אומנם הקב״ה לא יחייב זכאי וגם לא יעות משפט|, כי אמר איוב דעו איפוא כי אלו׳ עיותני (לעיל י״ט ו׳) ולמה יהיה הקב״ה מעות משפט שכל העולם בלו א) הגהתי כזה עפ״י פי' המובא בס׳ מעין גנים "שלא היו גראין מפגי השומן עכשיו עופו ויצאו?1חוץ מרוב דקות ם". ב) כן פירש דש״י בשם י״א ונראה שחסר ברש״י שלנו מלות "לשע שריפה" כמו שכתוב כאן ובנחום פירש רש״י ,.משאת ענן" וגם ראב״ע פירש כעין זה ומביא ראיה מן וישאם חד עיין לעיל צד 62 הערה ג׳. נ) פירוש דש״י ועיין גם ס, מעין גנים.