Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 67

62 ל׳א. (א) ברית כרתי לעיני שלא להסתכל ולהתבונן על בתולה: (ב-ד) כי זאת חשבתי בדעתי מה יהיה בחלקי ואיזה חלק נותן הקב״ה ממעל למי שעושה זאת הלא ישלח איד לעוול שהוא נע ונד בארץ, ונכר, ונם יסנירוהו לפועלי און, ואם עשיתי זאת הלא הוא יראה דרכיי וכל צעדיי יחשוב וימנח. (ברית כרתי לעיניי זאת להתבונן על בתולה) ז (ה—ו) אם הלכתי מעודי (אם) [עם] אנשי שוא שמיהרתי על דבר מרמה, ישקלני הקב״ה במאזני צדק וידע תומת עמלי: (ז—ח) ואם נטיתי עיניי מדרך הטוב ואם אחר עיניי הלך לבי, ואם בכפי דבק מאומה מכל אלה היה לי לעד לבוא עלי שאני זרעתי ואחר יאכלן (ט—י) או אם נפתה לבי על אשד, ועל פתה ריעי עשיתי זימה עם אשתו, [י]נמלני הקב״ה מידה . שתשכב לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרים לישכב עמה ז (י״א) כי היא זימה, כי דבר זה שיארוב על פתח ריעו היא זימה והוא עון שהייתי חייב בדיני (רצון) [בית דין]: (י״ב—ט״ו) ואם לא עשיתי את כל אילו הר(י)עות מעולם שהייתי חייב בה או אם מאסתי משפט עבדי ואמתי בהיות להם דין ודברים עמדי מעשות להם משפט אמת מעצמי, זאת חשבתי שאם אעשה להם עיוות הדין הלא מי שעשני במו בן עשהו ויכונני בבטן הקב״ה שהוא אחד: (ט״ז-כ) או אם מנעתי הדלים מחפצם, שאם שאל ממני דבר כלום כדי להתפרנס בו ולא מנעתי ידי מתת להם חפץ שאילתם, או עיני אלמנה הייתי מכלה שאשיבנה ריקם מלרחם עליה ולמשוך תוחלתה מבלי עשות צביונה, או אם אכלתי פתי לבדי שלא אכל יתום ממנה, כי מנעוריי נידלני הקב״ה כאב ומבטן אמי אנחנה, או אם הייתי תאה עני [אובד] מבלי לבוש (אובד) ואין כסות לאביון בשבועה הלבשתיו ובירכוני חלציו, ומנז כבשיי, מהבגדים שעשיתי מצמר צאני נתתי על האביון ונתחמם מהם היות לו למחסה מפני הקרח: (כ״א —כ״ב) או אם הניפותי על יתום ידי להכותו ולענותו ואעפ״ב שראיתי בשער העיר עבדיי ואנשיי שיכולין לעוזרני ואם עשיתי זאת, כתיפי משכמה תפול ונו׳ ן (כ״נ) כי פחד אלי איד ז^א), שלא ישליכהו עלי, והוא אש אוכלה על כן מאשו לא אוכל כלל ב), כי יראתי ופחדתי מאשו הנדולג): (כ״ד—ב״ה) או אם שמתי זהב כסלי ומבטחי, או אם שמחתי בעת ./י) ואע״ם שמצאה ידי כביר נכ(נ)םים: (כיו—כיח) או אור, או בעת שראיתי האור כשיהיה הולך ואור (בחירו) [בחילו P] וירח הולך בזיוו, או נפתה בסתר לבי כדי לנדות להשתחוות להן ולעובדם, ולא הלכתי בשרירות לבי להרהר דבר שאשמח עליו לאחר שהשבתי המחשבה רעה לחדשו על לוח לבי שתישק ידי לפי מרוב שמחות מחשבות און, כמו שעושין אנשים רשעים בחשבם און מחשבותם משימין ידיהם לפה ומנשקין אותו מרוב עשתונות הרשע ז (כ״ט—ל״א) ונם זה עון שהייתי עושה בן בעת מצאו רע, ואפי׳ משנאי לא שאלתי מעולם בעצמי (ואפי׳ .*.) א) נכתב ק בב״י. ב) אפשר שחסרה כאן מלח אחת כמו "להמלט" אז שצריך לגרום תהת "כלל" "אבלבל*. ב) המחבר פתר מלת "שאתו" מלשון משיאין משואות במשגה ר״ה ביב' או כמו וישאם דוד (שמואל ב׳ ה׳ ב״א) גם ס' מעין גנים מפרש p "בטעם אחר". ך) נראה שחסר כאן "שרב חילי",