Mannheim
Compact Memory

Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 63

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
Volume
VIII. 1910 - 5671 (1911)
Date
1911-01-01
Page
– (sequence 63)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
64% known words query
IRI
…/3486266-3486281--2997-3489363
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

רשעים משדי ואמר זה (נודלם) [גורלם] מנת מדתם מאתו. אם ירבו בדו, אינו דבות לדבר אלא (להרב) [לחרב], ואם יותר מהם צאצאיו לא ישבעו לחם כי אם ימותו ברעב ובצמא.(וימנעו) [וימצאו] עניים, ואם ישרדו שרידיו במות יקברו ואלמנותיו לא תבכינה, [ו]לפי שמתים כלם אנשים ונשים מה מועיל עושרו, שאם יאסוף ויצבור כסף וזהב לרוב כעפר אדמה וכחומר חוצות לרוב, יכין, מלבוש יבין הוא [ו]צדיק ילבש אחר מותו, כספו ונכסיו נקי וצדיק יחלוקו: (י״ח —ביב) בנה בעש ביתו, והוא נעשה בידו כעש וכסוכה שעשה (אוצר) [נוצר] הפרדס שיפלמלנה ממקום למקום. עשיר הוא בשוכבו לא יאסף, לא ימות קודם עד שהולך אותו העושר. עיניו יפקח ואיננו הממון לפי שהשיגו כמים בלהות ובתוך הלילה גנבתו סופה וגם נשאו רוח קדים והולך לו וגם הסעיר המקום (למקומן) [ממקומו] ויבואו עליו שודדין ובוזזין אותו, ואותו רוח הקדים משליך עצמו על הממון בלא (הלמות) [חמלה] מיד הרשע ברוח יברח: (כ״נ) עני ימסוק ידו וישרוק ממקומו על הרשעים המשליכים בפימו עליו לבוזזו ויצטער בדבר זה, ובזה החלק של רשעים כן יהי הלק ריעיי הנהפכים לי לאויבים ומכים לחיי בדברי הירופין על כן אין להם רוח הכמה ולא הלק הקב״ה להם בבינה לפי שאין החכמה מצוייה בפי כל אדם: ב7ו. (א—נ) בי יש ליפף מוצא ומקום שיתיכוא) ממנו הזהב, וגם בחל מעפר יקה ואבן שהוא הזק לחצוב ממנה נחושת, וגם קץ שם לחושך ולכל מה שיש בעולם הוא שם תכלית וחקר ויודע מה שיש בו אפילו אבן שתייה =) שהוא במקום אופל וצלמות. ויש אומ׳ (אופל) [אבן] כמו בינה מבין הקב״ה מה באופל ובצלמות: (ד) פרץ נחל מעם נר, מפריץ הקב״ה מימי הנחל מעם המעיינות, מעיין המגיד, ואותם הנחלים שהיו מני רנל, שבני אדם נמנעים מלהלוך לשאוב מים ונסתלקו ונעו המעיינות בשעה שרצין: (ה) ארץ ממנה יצא להם, תמצא ארץ זרעים וצמחים ותחתיה מתהפכת אש שאותן [מימות] היוצאין משם הן חמין ועושה הקב״ה נפלאותיו שלא ישרפו מחימום האש ויצא ממנה לחם לבני אדם: (ו—ח) ונם יש מקום שאבדו ספירים ועפר הארץ שזהב יש לו ואותו נתיב לא ידעו עיט ולא ראתהו עין איה (ואפי,) [ואף] לא הדריכוהו בני שחץ ולא סר עליו שחל לדרוך: (ט—י) ונם ראה גבורותיו של הקב״ה שבצור החלמיש שלה ידו והפך משורש הרים. בצורות באבני הצורים שהם חזקים ששם יבקע הקב״ה יאורים. כל כבוד ראתה עינו כל אילו המקומות הוא יודע: (ייא) מבכי, ממקום הפלגים מוציא הקב״ה יבלי מים לחבוש מהן נהרות. ותעלומה, וכל דבר הנעלם מעין בל ביריד. נלד הוא לפניו ומוציאו לאור J) , ויש אומרים תעלומה, המים הנעלמים בנבבי הנחלים מוציאו הקב״ה לחבוש מהן הנהרות: (י״ב-י״ג) לכל יש א) יזוקו לשון יתיבו עיין רש״י ורי׳ייק. ב) בעין זד. פירש רי״ק: "אבן אופ?1 וצלמות אבנים מפולות (משוקעות ב ת ד. ו ס שהוא אופל וצלמות ובו'*. ג) עיין די״ק.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.