Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 62

ל׳ ד)5 (ט—י) מאחז פני כסא, האוחז הקב״ה כסא הכבוד ופרשו עליו עננו וגס חוק סיבב על פני מים, זו הארץ שנתנה ה׳ על פני התהום ועומדת שם עד תכלית אור עם חושך, ויש אומרים חוק חג על פני מים, האבן שתייה אשר שם דיקב״ה על פני התהום כדי שלא יציף התהום ויכסה העולם 5 (י*א— י״ב) עמודי השמים מתרפים ויתמהו מגערתו, בכוחו רגע הים ויהמו גליו ובתבונתו מחץ הגדולים; (י״ג) ברוחו שמים שפרה, במאמר כוחו שמים [נברא], ובראה ידו נחש בריח זה לויתן א) שהוא חזק כבריח; (י־ד) הן, פלאות אלה הן מקצת גבורותיו [ו]דרכיו, ורעם גבורותיו מי יתבונן, מי יכול לידע [הרעמים =)] מה הם ואעפ׳־י שאנחנו שומעים לא נדע מה הם ועל אחת כמה וכמה הגבורות שלא שמענו ולא ראינו ולא ידענו איך נוכל למצוא כי מאד עמקו ואין חקר לתבונתו, ונם אמר שלמה אשר לא ימצא האדם וגו׳ (קהלת נ׳ י״א). הרפאים, הם המתים ג) כמו רפאים בל יקומו (תהלים פ״ח י״א). יחוללו, הוא חללו של עולמי). שפרה, לשון יופי") כמו אף נחלת שפרה עלי (תהלים ט״ו ד); כיו. (א—ד) ויוסף איוב, חי וקיים הוא האל אשר הסיר משפטי ודן במרירות נפשי ואעפ׳־כ כל ימיי בעוד נשמתי בי ורוח אלו׳ תהיה באפי לא תדברנה שפתי עוולה ולשוני לא יהגה רמייה, אם פתר לא כמו [אם] יראה איש (אישר) [באנשים] (דברים א׳ ל״ד); (ה-ו) חלילה לי שאצדיק אתכם [שאם] (ש)הייתי מדבר עוולה ורמייה והייתי חוזר לדרך הרשע מיד הייתי מצדיק אתכם, שנדול הוא עונש הצדיק בשובו מצדקו ויעשה עוול (לכל) ויחזור בו מעונש הרשע (המתמה) [המתמיד] עצמו ברשעתו, לכך עד אנוע לא אסיר תומתי ממני במו שהחזקתי עד הנה מיכאן ואילך לא ארפיה ולא יחלוף0 לבבי מימיי נגד קוני; (ז) יהי כרשע אויבי, חור עליהם לקללם עבור שהיו מהייבין אותו ואמר להם (יראו) [יהיו] אילו ריעיי המחייבין אותי ויהיו מתקוממ*[ן] עלי בדברים כרשע ובעוול; (ח) כי מה תקות חנף שהוא בוצע בצע מה תקוותו בשמשליך הקב׳־ה נפשו ממנו: (ט-י) הבצעקתו ישמע אל או אסייתענג על הקביה, שיקרא[נ]ו בכל עת, אינו עושה כן שיקרא אלו׳ בכל עת כי אם בעת צרתו ולכך אין הקב־ה משגיח לתפילתו: (י״א—י*ב) אורה אתכם, אלמד אתכם מה עם אל. אשר עם שדי לא אכחד מכם, ואעפ׳־כ הן אתם כולכם תראו מנהג העולם ולמד. זד, הבל תהבלו (שנתנכרו) [שתתנכרו] אלי בהבליכם כמו (שאני) [שאיני] יודע את משפט אלקיסי): (י״ג—י׳׳ז) זה חלק אדם רשע עם אל, ונחלה שלוקחין אנשים א) פידש״י. בלשון ל״א. ב) הוספתי מלת הרעמים] ופירושו הוא אע״פ שאנחנו שומעים באזנינז קול הרעמים אין אנו יודעים מה טיבם עיין פירוש רי״ק ועיין גם ב״ר דיש פ, י״ב: "אמר רב הוגא ע?* סודו של רעם אין אתה יכול לעמוד על סדרן של עולם על אחת כמה וכמה" כמו שמביא מעין גנים. ג) פירוש רי״ק נגד רש״י עיין גם רד״ק בשרשים. ך) נראה שגם רש״י פירש יחוללו מלשון הלול שאומד שבעה חללים כלו. ח) דד״ק בשדשים שדש שפד. ו) המחבר מפרש יחרף כמו יחלוף בהלוף אותיות למ״ד די״ש ומצאנו כעין זה ביחזקאל י״ט ז' אלמנותיו שיש מפרשים כמו ארמנותיו עיין מכלל יופי. ץ) פיר' למה תחזיקו אותי רשע והלא יודע אני את משפט אלקים, כעין זה פי' די״ק המשך הפסוקים עי״ש.