Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 60

— 55 — שיקצרו בשדה אותו רשע בלילו, זהו קצירו וגם (קדם) [ברם] אותו [רשע] ילקטו ויבצרו השודדים, ערום ילינו, הם נזלו מלבוש העניים והניחוהו ערום מבלי לבוש ולא הניחו לו כסות (ו)בקרה לכן מודד הקניה מידה בננד מידה שיבואו השודדים עליהם ושוללים וגוזלים עורם ונשארים ערומים, ולפי שאין להם לבוש וכסות בורחין להחבא תחת פיפי הסלעים ומזרם הרים ירטבו מבלי מחסה (וכגיבור) שאין להם בגד, חיבקו צור, כדי שיתחמם אצלו ז (ט—י״א) משוד יתום, וגם גזלו היתום מטוב שלו ישחיתוהו שיפשיטוהו ערום ויוליכוהו מבלי לבוש מם אם ימצאו רעיבים שנו שאין עומר כדי להתפרנס ממנו נוטלין אותן לעצמן«), לכן מודד הקב״ה במידה ואת, שאותו תירוש ויצהר שעשו הן צמיאים ממנו ז (י״ב) מרוב כעם וחימה שמפילין חרשעים על העניים כשהרגום יצעקו וינאקו, ונפש אותן חללים תושיע ב) ואלו׳ לא ישים על הרשעים מפלה בעשותם כל אלה ז (י״ג-י״ז) המה היו כמוררי אור ולא הכירו דרכיו של הקב״ה ולא ישבו בנתיבותם, באיזה עיניין היו במורדי אור לאור יקום רוצח כשיתחיל להחשיך ג) יקום רוצה לקטול עני ואביון ובלילה יהי כגנב להרוג ולהשמיד ועין אותם נואפים שמרה נשף לאמר לא תשורני עין, לא תראיני עין. וסתר פנים ישים, לפי שמשים עצמו בסתר בלי תשורנו בני אדם, וגם חתר בחשך בתים לשלול שלל ולקטול ולנאוף, וביום הם נסים לתוך אהליהם ולא יצאו החוצה כי אם בלילה ובזה העיניין היו במורדי אור. לא ידעו אור, יהיה במחשך מעשיהם, ולכן מודד להם הקב״ה מידה כנגד מידה שמהפך להם בקר לצלמות וחושך למה כי יכיר ה׳ מעשיהם החמין לבהלות וצלמות י) ז (י״ח—ב) קל הוא על פני מים, שהן עררו בארץ החיים ליקבר בקצףה). תקולל חלקתם בארץ, לא יחזור דרכם לדרך טוב, שכן אומרים בני אדם אחר מות הצדיק זכר צדיק לברכה ועל הרשעים אומרים ושם רשעים ירקבי), לפי שבעון הרשעים צייה וגם חום באה לעולם (שמצפעצרין) [שמפניהם נעצרין] השמים מלהוריד טל ומטר. וגם (ינילו) [יגזלו] מימי שלג, מלירד לארץ מי הם העושים רשעים שחטאוי), ולפיכך ישכחהו רחם, שילך לו מזה העולם וממתקים ממנו רימה ותוליעה, ועוד לא יוכר ותשבר כעץ עוולה שהיו עושין שאחר מות הרשעים נשברין ומעשיהם נהדלוז (כ־א—כ״ד) רועה עקרה, אותו רשע משברח) עקרה שלא תלד ולאלמנה אין עושה טוב שכן הוא יפה להיטיב לאלמנה מלענותה והוא הרשע עושה כל זדונות האילו, ימות בחצי ימיו, ובזה העיניין מושך הקב״ה אבירי עולם שהן חזקים בכח גבורתם שאם יקום בבקר לא יאמין בחייו לראות הערב ברשעתן, אבל אם חוזר מחטאיו יתן לו לבטח וישען ובלבד אם ישען, ועיניהו על דרכי יושר, הרשעים אם יתמידו בדרך הטוב או בדרך החושך, ואם אוחזים דרכי יושר יתן לו לבטח ואם לאו א) זה הוא פירוש א, של רש״י. ב) בפסוק הגרסא "השוע" והמהבר היה?1פניו גרסא אהדת ג) פי, אור הושך כמו בלשזן הכמים אור לי״ד ופי, זה מביא ראב״ע בשם י״א ופליג עליו ועי, גס מעי; גנים ך) פירוש ראב״ע. ךן) פיר, רי״ק וראב״ע. ו) כעין זה פירשו רש״י ורי״ק אלא שהסיבו הפל על אנשי דור המבול ואמרו שכן אומרים עוד היום מי שפרע וכו,.: ץ) כעין זה רש״י ורי״ק וע״ע שבת ל״ב ע״ב בעון הרוסות ומעשרות שמים נעצרים. ח) כן פי, ראב״ע ורמ״ק.