Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 51

46 (י—י׳א) פערו הזר בננד רעיו ואמר לא דיי לי בזה הצער שבא עלי אלא באים עלי דיעיי ופותחין עלי פיהם להבות לחיי בהרפות דבריהם, יחד עלי יתמלאון להרע לי, ואז הסניר [אותי] ביד רשע הוא שטן, ועל ידי רשעים, וכן דנני בדיני רשעים האוחזין מעשר. און בידם. .כמג כן ננלה .לפרוע ממני כפי עוונותיי שאם חטאתי שת חטאותיי ננדי. פערו לשון פתיחה כמו כי [פי] פערתי (תהלים קי״ט קל״א) : (י״ב—י־ד) שליו הייתי ויפרפרני השטן ואחז בעורפי ושיברני ויקימני לו למטרה לחץ. ואהר יפובו עלי רביו הם התולעים, יפלה כליותיי ולא יחמול, שפך לאp מדירתי, יפרצני פרץ. כל זאת היה איוב מספר איך נקרה לו המעשה וזה שנאמר בראש הספר עור זה מדבר (לעיל א־ ט״ז). ירוץ עלי כניבור, ככלותו• להכרית את כל אשר לי רץ עלי להבותי בחלאים אלה ז (ט״ו) שק תפרתי עלי נלדי(וחברתו) [ולכלכתי?]«) בעפר כה שלי הוא שאמר ויקרע את מעילו(שם כ׳) ז (ט*ז—י״ז) פני חמרמרו, פני נתמלאו עפר וחומר מני בכי. ועל עפעפיי שכן צלמות, על לא חמם בכפיי ותפלתי זכהב).ואז חזר כננד הארץ ואמר (י״ח—י״ט) ארץ אל תכסי דמי על בכיי ואל יהי מקום סתר להסתיר שם זעקתי אבל דמי וזעקתי נלויים [ל]פני האל, ונם עתה הנה בשמים עידי הוא יודע כל עלבונים ז (כ) מליציי, הזד לדבר כננד ריעיו ואמר ריעיי מליצים שלי מה לכם תדברון כדברים [אלה] באמודבם מה ירזמון עיניך (לעיל ט־ו י״ב), אל אלו׳ דלפה נטפה בכי עיני לא אליכם. דלפה לשון נטף כמו דלף טורד (משלי י״ט י״ג) ידלוף הבית (קהלת י׳ י*ח) דלפה נפשי מתונה (תהלים קי־ט כ״ח) ז (כ־א) ויוכה, כי היוכל אדם להתווכח עם קונו כמו בן אדם לחבית, אין לו להתווכח עמו כי אם להתפלל ולבכות לפניו ז (כיב) כי שנות, בל שנותיו שהיו לי בהם כבר באו מעשיו [מעכשיו]ג), ולא אשוב אהלוך בזהו דרך מות לפי יץ. (א—ב) שרוחי חובלה ימי נדעכו י) ולקבר אני מוכן, ואם לא, בשבועה התולים (ו)נכינים הם עמדי, ימיי הטובים תמרו וחולפו בימים רעים, ובהמרותם תדאהי•) עיני. ואז חזר כננד הקב״ה ואמר (ג) שימה נא, הנאה מעימך שתערביני ותרפאיני מחולי זה, שאם הייתי חזק ובריא כמו ריעיי מי הוא מהם שתיקו־(?)י) למקומי להבות לחיי בחרפת דבריהם כמו [שהם] פערו עלי פיהם ז (ד) כי לבם צפנת משכל, שאם היה בהם שכל לא היו מתרפקין [מחרפין?] אותי, על כן לא תדומם, זו הקללה שהיה מקללם’): (ה) לחלק יגיד רעים, מי שמחליק על רעיהו בשפתי חלקלקות (לכידתו) [לכלותו] (ו)עיני בניו תכלינה. (יגודו) [יניד] כמו א) עיין מעין גנים פי, ב'. ב) בגליק הב"י נמצא הוספה כמו לעל מ״ל: "שחייבגי הק' מיתה על לא (א׳) [ח"] בב׳ זת' זבה שבשהתפללתי הייתי מקריב קרבגות ומקטיר עליהם לבובה זבה. ג) בן מוגה בגליק הב״י. ך) עיין רש״י וגם דד״ק ״בםו בדעבי בהלוף ז'“ מה בראה גם p כוונת המפרש שמחליף במה פעמים האזואות בדי לפרש המלות, זמ״ם לא אכחיד תחת לשובי שנמצאת הגרסא "נדעכו". ךץ) עיין פירוש רי״ק ורד*4ק. ן) התיבה מביקדת בב״י ואפשר שצ״ל "שיתקע". ן) בראת שמלות האלה שייכות לפסוקים ה, ו' במו שמפרש במעין גנים: ״קללה זו היא למי שהוא חנף toi׳ לא ירומם השם מעלתו ועיני בניו תכלינה".