Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 47

42 ותושיה לו שגב ומשנה, בידו ■הם החוטא והמחטיא לשלם להם כפרי מעיליהם •ג (י*ז) מוליך יועצים שולל, שמחזיר עליהם נלגל ענייות והם יוותרו ערומים. שולל במו אלבה שולל וערום (מיכה א׳ ח׳ א). ושופטים יהולל,■ שיפבל בדבריהם י. <י*ח) מוסר מלכים פתח , בעת שיחפוץ הוא מפתח' (אוסר) [מוסר] הדלק המלכים (שניטל) [שנוטל] מהם מלכותם ובעת רצון (המלכים)-יושיב(ם) המלכים ■ למלכותם ומחזיק בח במתניהם? (י״ט-ב״א) ■מוליך נדוליםב) שולל והחוקים יעוות, מסיר ש®־. לנאןעים, שיסיר מהם דבי■ אומנותם 0 < וטעמ(י) (ה)זקניפ יקח, שופך בוז על נדיבים, ומזיח אפיקים, והפרת אפיקי מים ■מרפאי): (כ״ב) מגלה עמוקות מני חושך, שיודע מחשבות אדם שהן נחשבות במקום החושך. ויוצא לאור צלמות, שאם אדם יחשוב דרכיו לטיבה ודי־ יכין צעדו, ואם מחשב אדם דרכו לרעה ואמר לא יראה יה תגלה רעתו בקהל: (כ״נ —כ״ה) משניא לנוים ויאבדם, מרבה לנדם האומות ויאבדם ובעת רצון שוטה לנוים וינחם בעולם ומתעס בדרך תוהו ימששו חושך ולא אור ויתעם כשכור? י״ג. (א) הן כל אלה עושה הקב״ה חפצו בהם, כי הוא שליט בכל, וראתה. עיני נפלאותיו ונם שמעה אזני• כח גבורתו ותבן להי? (ב) כדעתכם ידעתי נם אני לא נחסר אנכי מכס, ואתה־ תאמר שאחזור בתשובה שאם הייתי תם לא היה נוגע לי זה המום? (נ) ואולם ברצונם היה שאני אוכל ־לדבר אל שדי ולהתווכח אל אל הייתי חפץ שעינייני הוא היה מניד לכם אם עול פעלתי? (ד) ואולם אתם טופלים עלי דברי שקר באומרבם רשע הייתי, רופאי שקר וכזב כולכם. טופלי במו טפלו עלי שקר זדים (תהלים קייט ם־ט)? (ה) מי יתן החרש תחרישון ותהי זאת השובה לבס לחכמה, שאוויל מחריש חכם יחשב? (ז—ה) האם תהשבון לשאת פניו, ואם לאל, למען האל תריבון באומרכם ודע כי ישה לך אלו׳ מעונך (לעיל י״א ד)? (ט) הטוב שיחקור אתכם בהלאים כמו אילו, לפי יבמה שאדם מהתל בחבית בן תהתל(ו) בו? (ייא) שאתו, כמו וישאם דוד (שמואל ב־ ה׳ ב״א יי) ז (י״ב) זברוגיבם, לפי שזברון שלבם-נמשל לאפרי), ־לצד הומר מושבם(?') גביכם? (י״נ) החרישו ממני ואדברה אני ויעבור על* מזה החולי? ("ד) על מה אשא בשדי בשיני•, שאכניס נופי• בסכנה. ונפשי אשים בכפי, לבוא עמו בדין? (ט״ו—ט״ז) שאם יקטלני לא") הייתי דבר לעשות (אהד) [אחר] אלא להתהולל לו, אבן אם היה (בו). [בי] כח להתווכח מלפניו מדרבי הטובים בודאי היו יהיה לי לישועה שלא יכנס לפניו הנף רשע, ובן אמר דוד דובר שקרים לא יבון לננר עיני (תהלים ק״א ז־)? (י־ח—י״ט) הנה נא ערבתי משפט, אם הייתי מעייך משפטי לפניו ידעתי כ• אני אצדק, שהייתי זכאי בדין, אבל מי שהוא ידין (עמו) [עמי] א) פי' יי״ק. ב) פי, רש׳י בהנים במו נדודים. {) אפשר שצ״ל אמונתם עיין רש״י. ך) מלות האחרונות קש י הבנה ואפשר שצ״ל "וחגורת אפיקים מרפא" עיין רש״י "לחגור החזקים מרפה". ך,) פי, רש״י בשם י״א ונם פי׳ ראבי׳ע וק מעין גנים. ך) פי׳ ירש"*. ז) אפשר שצ״ל מושפל עיין מעין גנים ׳ "והגובה שלבם שפל הוא עד אגפד". ןץ) נראה שרוצה לבדן הקרי עסהבתיב.