Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 46

41 מצק לשון חוזק כמו השן האחד מצוק מצפון (ש״א י*ד ח,): (ט־ז) בי אתה עמל זה היית שוכח מלהזכירו כמו מים זה שעברו שאי אפשר להדור: (יה) ומצהרים-, ויותר ממנה צהרים יקום [לך] חלד »), זמן, ימי חייך והיית מיגח באוי=). תלד במו וחלדי כאין נגדך (תהלים ל״ט ו׳) : (י״ה) ובטחת (מהיות) [בהיות] לך תקוה וראית עצמך שוכן לבטח. וחפרת, לשון ראייה כמו לחפור את בל דיאp (יהושע בי נ׳): (י״ט) ורבצת ואין מחריד, ואין מי יחרידך ויחמו לך שריש; (כ) אבל לא עשית כן שתחזור בתשובה, על בן נאבדו אנשי ביתך (לעיניך) [ועיניך] כלות עליהם בל היום (שאפי׳ מנסום) [שאבד מנוסם], שלא היה יכול אחד מהם לנוס כדי להמלט אל נפשו ותקוותם הייתה לדאבון נפש. [מפה נפש] במו ומדיבות נפש (ויקרא כ״ו ט״ז): . י׳ב. (א-ב) ויען איוב אמנם כי אתם עם, בודאי נאה לבם להיות ראשי עם ועמכם תמות הכמה: (ג) גם לי לבב כמוכם, לא נחסר אנכי מכם ועם מי אין כאילו חכמות: (ד —ה) שחק לרעהו, במו אדם הלועג מחבירו כן אני (בלגע) [נלעג] מכם ואותו (הנלנע) [הנלעג] מהו עושה קורא לאלו׳ ויענהו מאותו נבר (הלונע) [הלועג] צדיק תמים, יענהו הקב״ה למשלח לפיד. בוז הוא גיהנם (כבוא רשע כאגב בוז) [במו בבוא רשע בא גם בוז (משלי י*ה ג׳)], כנגד מי אמד איוב ג) מקרא זה לא אמר אלא כנגד עשו הרשע , שבשעה שנבנם לבית אצל אביו נכנסה עמו ניהנם ולכך אמר ויחרד יצחק חרדה (בראשית כ״ז ל״ג). נשוב .לעיניין הפתרון: לעשתות לשון מחשבות. כמו אבדו עשתונותיו (תהלים קילו ד׳). למועדי כמו ומתניהם תמיד המעד (שם ס״ט כ״ר י), היה אומר איוב לריעיו המלעינים בו למה תלעגו בי שאחרית המתלוצצים לרעה ויומעדו .מזה העולם לתוך ניהנם, ויבואו שודדים וישכנו שם , ואותן אוהלים שיהיו בטוחות לאותן הרשעים מרגיזי אל יתנם הקב״ה ביד מי שהוא רוצה,. וזד, שאמר לאשר הביא אלו׳ בידו: (ז—י׳׳נ) ואולם שאל נא לעוף השמים וינידו לך או דבר לארץ ותורך, מי לא בכל דבריך ידע אלה כי יד אלו׳ עשתה זאת והוא יבול לעשות כל אלה, שלא יפלא ממנו בל דבר, ונפש כל הי בידו, הלא אזן מלין תכהן כמו חיך הטועם לו אוכל, והיה לך מלין קודם תדבר (דברתי?) [דברים] שהיה בך תבונה כמו בין (קצינים) [זקינים] שיש בהן הכמה, ומי שיש לו אורך ימים .תבונה, אומי א־נינה עמנו כי אם עם הקביה. לו החכמה והנבורה, לו עצה ותבונה: (י״ד) הן יהרוס, שאם יהרום הקב״ה מאומה בעולם, אותו (הדס) [הרום] (ו)לא יבנה לעולם אם הוא לא יבנהו, אם יסנר איש לא יפתח: (ט״ו). הן יעצור ובשעה שהוא יעצור במים מיד יבשו ובעת רצון ישלחם ויהפכו ארץ: (ט״ז) עמו עז א) הוספתי מלת לך מפירש״י. ב) מקום זה לוקח בחפר עיין• רש״י ד״א "קום מלי־מ« יקום אור חלודה שלך כלו/שיהיה מקום האפילה מאיר יותר מאוד צהרים". ן;>נדאה שצ׳־ל אמר שלמה׳ ומוסב על פסוק בפוא רשע עיין ילקוט משלי סימן תתקג״ו וע״ע ב״ר פ, מ״ז מאמר ר' יוחנן. ך) מעין כנים בפי' א/