Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 36

Bl ג. (ב) ויען איוב ויאמר, לשון שירה כמו ותען להם מרים (שמות פדו כ*א) ויש אוט׳ לש׳ עינה אויב בארמנותיה (ישעיה י״ג כ״ב»): (ג—ד) יאבד יום, יום שנולד ועל הלילה אמר יאבד הלילה שהורה גבר, ויש אומר מלאך הממונה על ההריון לילה שמו ב), ויקונן עליו ואמר היום ההוא שיהי׳ חושך ואל יגיה עליו אורה. ותופע, לשון גיה ודומה לו והופע כמו אופל (לקמן י־ כ״ב) ג (ה—י) ינאלוהו, מי יתן שינאל חושך וצלמות לאותו יום כמו לחם מנואל (מלאכי א׳ ז׳), ותשכן עליו ויבעתוהו, הענן והחושך. (כס׳) [כמרירי יום], שדים שמפחידין היום בעת שניתן להם רשות לחבל כסי קטב מרירי (דברים ל״ב כ״ד)* אל ייחד, אל יתיחד בצאת השנה וגם במספר ירחים אל יבא : (ז) גלמוד, שלא (תהא) [תבוא] רננה בו כלומר יהא אותו הלילה בעני עצמה שלא ירננו המלאכים שירה בו : (ה) יקבוהו, יקללוהו הם העתידים לקלל יום זיווגם בעת שהם בלא וולדג). ליווייתן, הוא זיווג כמו ילווה אישי אלי (בראשית כ״ט ל״ד), ויש אומר יקבוהי יגדפוהו עמים שמקללין בחייהם בעולם הזה מרוב ענייות ונם הצדיקים שיעמדו כשיעורר ה׳ ליוויתן ז (י) כי לא סגר, התחיל בעצמו ואמר על מה לא סגי הקב״ה את בטן אמי שלא הייתי יוצא משם לעולם והיה נסתר עמל מעיני שלא הייתי בצער זה: (י״א —ט״ו) ולמה לא מרחם אמות , והואיל שיצאתי מבטן אמי ולמה לא גועתי מיד מדוע זכיתי לכך שקדמוני ברכי המילדת לישב על ברכיה, אם לא הייתי זוכה לצאת כי עתה שכבתי ואשקוט עם מלכים ויועצי ארץ אשר בנו חרבות למו, שומימות לעצמן, ואם לא הייתי שוכב עם מלכים, הייתי שוכב עם שרים שבהייהן היו ממלאין בתיהם כסף 5 (ט״ז) או כנפל טמון, למה לא הייתי כמו אותן הכרותין בחייהם שלא ראו אור עולם שנגרו מארץ החיים 5 (י״ז) שם רשעים, ששם בקבר הרשעים נמנעין מלהרגיז עוד להקביהי). ושם נוחו, מי שלא היה נח בעולם הזה: (י״ח) יחד אסירים', יחד עמהן האסירים בבית המדרש שאננו יי): (י״ט) קטן ונדול, מי שהוא קטן בעולם הזה קטון הוא לעולם הבא גדול בעולם הזה נדול לעולם הבא י). ועבד חפשי מאדוניו, זה יצר הרע: (כ—כ״ב) למה יתן, הקב״ה לאדם עני אור העולם וחיים למרי נפש ואינן מתין, הואיל והן בדלות היה נבחר להן מות מחיים, והם מחכים למות ואיננו ומחפשין יותר ממטמון של כסף וזהב והיו שמחין בעת שימצאו קבר: (כ״ג—כ׳ו) מאיזה עמל אני לגבר אשר דרכו נסתרה כמוני, שכבר היה מנין אלקים בעדו שנאמר א) הפסוק הזה מובא' בשבוש וצ״ל וענה איים באלמנותיו ודומה לפי' רש״י שמפרש ויצעק. ב) נדד, דף ט״ז. נ) הפירוש הזה יש לו הבנה אם נביט אל סוף הפסוק "העתידים עודר לויתן" והוא פירוש י׳,» במעין גנים וז״ל: "וי״א עורר לויתן מן ערירים יהיו (ויקרא ב' כ״א) ולויתן מן ונלור. הגד עליהם וכאילו אמר העתידים להיות ערירים בימי בהורותן שמקללין זמנן [נראה לי שצ״ל זיוגן] ועיניהם צרה שיניחוהו לעם נכדי ך) עיין ב״ר פ״ט אות ה׳ ר' יוחנן אמר למה נגזרה מיתה על רשעים לפי שכל זמן שהרשעים בעולם הם מכעיסין להקב״ה. ךן) עיין תרגום. ן) דברים אלו אין להם הבנה ואפשר שר״ל מי שהוא באמת קטן בעולם הזה קטן הוא לעולם הבא ומי שהוא באמת גחל בעילם הזה גדול לעילם הנא כלומד שם נידע בודאי מ* הוא קטן ומי הוא גייול.