Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 35

30 ב. (נ—ז) ותסיתני, במו בי יסיתך (דברים י״ג ז׳) ואז הלשין עליו השטן ואמר עור בעד עור, מנהגו של אדם כשיבא עליו השודד פתאום להכותו פושט לו זרועו לקבל המכה וכל שכן כל אשר לאיש יתן בעד נפשו א), ואו הכהו בשהין רע בעון ששתק בעת שנתייעץ פרעה עם שלשת יועצין אלו הן בלעם ואיוב ויתרו ורצה לשחוט ילדי העברים בעת צרעתו אמר לאילו מה תראו בזה העיצה, איוב ששתק נידון בשחין רע יתרו שברה זכו בניו לישב בלשכת הגזית שנאמר (ובני) [יושבי] יעבץ תרעתים שמעתים (דה״י א׳ ב׳ נ״ה) בלעם שיעץ ואמר אדוני תעשה כן ותשחטם לכך נהר: בידי ישראל שני ואת בלעם בן בעור הרנו בהדב (במדבר ל״א ה׳ב). רע, היינו שהין כמו הוא חכם ויבא רע (ישעיה ל־א ב־): (ח) ויקה לו הרש, ללמד כיון שאדם נפטר לבית עולמו הוא דומה להרס הנשבר ז (י) כדבר אחת הנבלות, מכאן אמרו חכמים שאשתו היינו דינה בת יעקב דאתיא נבלה נבלה מנז־ שוד, ג): (י־א) וישמעו שלשת ריעי אלוב, לכל אחד ואחד היה לו אילן אחד בגנו והיה להם סימן כשהיה יבש אילן הבירו אז ידע שהוא בצער ואותו הפרק יבשו כולם י). (מכל בני קדם, זה דור המבול ״) . אליפז התימני היה מבני עשו הנקרא תימן ובלדד השוחי היה מבני קטורה שנא׳ ואת ישבק ואת שוה (בראשית כיה ב,) וצופר הנעמתי היה מאומות העולם ואליהוא היה מישראל שהיו במצרים שייהפן• אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם שהוליד חצרון וחמול בייחוס דוד בדברי הימים (אי כ״ז י״הי) וכולן היו רשעים הוץ מאליהואז) והיו מחרפין את איוב ברוב רשעיהם ומניין שהיו רשעים שנאמר ויאמר ה■ אל אליפז התימני (לקמן מ״ב ו׳) ובאו לנחמו וכיון שלא הכירוהו הרימו קולן בבכי ונתאבלו עמו. (בשפתיו לא חטא אבל בלבו חטא ח). (ויהי היום ובניו ובנותיו אוכלים ושותים, אותו היום לא בירכו בשולחן. ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן«), אין מניד כאן אלא לשבחו של אברהם אבינו. והנה רוח נדולה וסערה, אמר רב יהודה,) בשלשה מקומות נסעה הרוח בלא משקל אחת בימי אליהו דכתיב מפרק הרים ומשבר סלעים (מ*א י״ט י״א) ואחת בימי יונה (יונה א־ ד׳) ואחת בימי איוב =): (י״ב—י״נ) וישאו קולם, מוסב על מרחוק כלו׳ מרחוק נשאו קולם ולא הוחילו עד בואם אצלו. ולא הכירוהו, מרוב צערו וחוליו וישיבתו לארץ. השמימה, למעלה הרבה מראשיהן. כי נדל הכאב מאד, הם באו לנחמו ולא יכלו כי היה הכאב נדול ומנעם שלא היה בהם כח לנחמו לפי שהיה חשוב במת: א) עיין רש"* ומלשון "מנהג האדם" ונראה' שהוא מראב״ע וגראד. שיש טעות סופר שם וצ״ל עורו תחת עיני« ב) מם' סוטה *״א סנהדרין ק״ו שמות רבה פ׳ א׳.!;) בבא בתרא ט״ו ך) שם ט״ז: מרווה שצריך להוסיך «הר "בגנו" מלות "של הבית". ה) שייך לעיל א' ג׳ ורש״י פירש שם מתר הפלגה. ך) *יחזם ריעי איוב מביא גם ספר מעין גנים במעט שינוים ונראה שנלקט ממדרש איוב שנאבד ממנו ועיין גם ראב״ע שמביא הייחום בקיצור. ץ) כדעת ר׳ אלעזר בן עזרי׳ ירושלמי סוטה ה׳ ז' שמפרש אליתוא זה יצחק. ח) שייך לעיל פסוק יו״ר, בבא בתרא שם. בראה שחפר באן ד״ה גיול מכל בני ק־־ם עיין מעין גנים. ר) בראשית רבה ל״ד ויקרא רבה ט״ו מובא בשם רב הונא. כ) מן ויהי היום עד כאן שייך לעיל קאפ' א׳.