Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- VIII. 1910 - 5671 (1911)
- Date
- 1911-01-01
- Page
- – (sequence 34)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/3486266-3486281--2968-3489334- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
פירוש על איוב מאיש לא נודע שמו אשר העתיק מכ״י 37 .N0 בעקר ספרים דעיר המבורג והוציא עם חערות אברהם זולצבאך. .א (א) איש היה בארץ עוץ, אין הי׳ אלא הווהא), אבל בניו היו רשעים ועל בן נאבדו, והי׳ מנהגם לאכול ולשתות שבעת ימי השבוע: (ד—ה) בית איש יומו, ומתוך משתיהן היו חוטאין והי׳ מעלה עולות מספר בולן למה כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלקים בלבבם, ועל זאת נרם החטא וניתן רשות לשטן להשחית: (ו) ויהי היום, אותו יום ראש השנה הי׳ב): (ח-י) ויאמר ה׳ אל השטן השמת לבך על עבדי איוב, הראית כמות איוב עבדי בי אין כמוהו בארץ, ענה השטן ואמר וכי בחנם ירא איוב אלקים, והלא אתה סכת0, כמו סכות. מעשה ידיו, כלו׳ הנוטל פרוטה מאיוב מתברךי). (ועבודה רבה, דברים שאינן טהורין יי). ומקנהו פרץ בארץ, מנהגו של עולם שבשדה מפריצים במקנה צאן ובקר כגון זאבים דובים ואריות, אבל מקנהו פרץ עושה פריצים בחיות השדהי): (י״א) ואולם שלח נא ידך, בשבועה אם לא על פניך יברכך, כמו וברכו אלקים (לעיל ה־), ל׳ חירף: (י״ד) הבקר היו חורשות, בא וראה כמה הי׳ מתברך איוב שמצד אחד חורשות ומצד אחד רועותי). על ידיהם, חלקם במ־ [ולא] היה (להם) [בהם] ידים (יהושע ה׳ כ׳): (ט־ו) ותפל שבא, חיל שבא כמי על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה י״ח). ואת הנערים הכו לפי חרב, אילו הרועים וכן לכולם: (ט״ז—כ״ב) עוד זה מדבר, זה היד. השטן עצמו, בכל זאת לא נצטער איוב עד שאמר לו בשורת בניו שכבר מתו, אז ויקם איוב ויקרע את ■ מעילו ויאמר ערום יצאתי מבטן אמי, בלא חטא ולוואי שאשוב לקבר בלא חטא דממון").׳ ה׳ נתן וה־ לקח יהי שם ה׳ מבורך לא נתן תיפלה לאלקים, לשון הטחד.ט): א) מ:סב על ״זהי׳ האיש״ עי׳ רש״♦. ב) p הוא ברש״י זבראב״ע ונלקט טן התרגום. ן*) אנושי שהיתר, לפני המחבר גרסת "סכת" כמו שמביא ד' משה קמחי וגם קענניקאט. ך) בבא בתדא קו ט׳'ו ע״ב. ה) שייך לעיל. ן) בבא בתרא שם. ץ) עיין בבא בתרא שם ונראה שהמחבר הי׳ לו גם ק גרסת "שנאמר וגגש הורש" וכו' כמו בילקוט. ח) בן פירש רי׳׳ק בשם ר, מנחם חלבו. עיין מעין גנים: "לא הטיח דברים כלפי מעלה". ודע שהמחבר מפרש תיפלה כמו טפל בלשון חכמים כמו הבית שגתרועעה וטפלה בגללים (כלים ג׳ צ'), בנות עניים טופלות אותן בסיד (פסחים מ'׳ג.), וכדומה של׳ טפל משמש בל׳ הטחה. והרב מהור״ר שלמה באמבערגער נ״י העירני על ערוך ערך חט שמביא תרגום על פסוק דילן "ולא סידר מ י ט ח א" כמו מטיח רבדים אבל בתרגומים שלנו הגירסא "מיחטא".