Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 31

26 יהוקדוץ באיתנלאה בית דינא רבא למיתב על כורסא דינא למידן ית עלמא א): (ח) אלה שמות הגיבורים אשר לדוד, כל ניכור שמזכיר כאן מפרש בשמו ומפרש נבורתו. ישב בשבת תחכמוני ראש השלישי, פת׳ בשבתו עם זקני ארץ היה ראש לחכמים וראש לגיבורים. שלישים, פת׳ גיבורים כמו ושלישים על כלו (שמות י״ד ז׳). הוא עדינו העצנו, עדינו היה שמו ושם עירו עוצן. ושם גבורתו כשהיה נלחם באויבים לא היה עורר את חניתו עד שהיה הורג שמונה מאות חלל בפעם אחת: (ט) בחרפם בפלשתים ונו׳ ויעלו איש ישראל, (י) הוא קם, פת׳ כשברחו להם איש ישראל מפני פלשתים הוא לא הסב פניו ולא פנה עורף אלא עמד בפניהם דך בפלשתים עד כי ינעה ידו ומהמת היגיעה שעמהה ב) ידו ותדבק ידו אל החרב מחמת הדם שקרש לו. אך לפשט, את החללים 5 (י״א) ויאספו פלשתים לחיה, פת׳ לסיעה אחת. ותהי שם חלקת השרה מלאה עדשים, ושל ישראל היתד. ובקשו פלשתים לקצרה .ולא יכול איש ישראל להצילה מידם ונס העם מפני פלשתים: (י׳׳ב) והוא התיצב בתוך החלקה ויצילה דך את פלשתים: (י־ט) מן השלשה הכי נכבד, שהיה להם לשר. ועד השלשה לא בא, פת׳ אבל עד גבורתם לא הגיע: (כ) ובניהו בן (איש) יהוידע בן איש חי, חי כתיב וחיל קרי, ופת׳ אדם איש חיל. רב פעלים מקבציאל, שם עירו קבצאל כמו שנאמר קבצאל ועדר דגור (יהושע מי׳ז ב״אי■). רב פעלים, פת׳ זה הוא שפעל ועשה נבררות הרבה, שמן הדבורים שמספר נכורתם למעלה מכל אחד ואחד לא סיפר מהם בי אם נבורה אחת ומזה מספר הכת׳ ארבעה כמו שמפרש והולך, הוא הכה שני אריאל, פת׳ הוא׳הכה שני ארמנות כי ארמון יליץ בלשון הקדש בשלש לשונות היכל וארמון ואריאל, ופת׳ הכה את האנשים שבהם. והוא ירד והכה את האריה בתוך הבור ביום השלג, בעת שיעצים הקור שאין גיבור אחר יכול ליכנס בו מפני הקרה וזה ירד לתוכו והכהו: (כ״א) איש מראה, מראהו כדבור כמו שמפרש בסמוך וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ונוי: (כיב) ולו שם בשלשה הדבורים, שכשם שהיה לאילו שם גבורה כך היה לזה שם גבורה: (כ*נ) מן השלשים נכבד, פתרון יותר מכל אהד ואחד מן השלשים גיבורים המפורשים שמותם בעיניין הכי נכבד בגבורה כמו שכתבתי לך. אל השלשה, לא שיהיה נבורתו שקולה כננד נבורות שלשתן של שלשת הגיבורים: (כ״ה) שמה ההרודי, שמה מן הדוד, בך שם עירו, וכן כולם: (ל״ב) בני ישן יהונתן, פת׳ מכל בנים לא היו לו לישן כי אם בן אהד ושמו יהונתן, כמו ובני דן חושים (בראשית מ״ו כ״נ) ובן ובני פלוא אליאב (במדבר כ״ו ח׳) וכן ובני איתן עזריה (דה״י א׳ ב׳ ח־): (ל־׳ט) כל שלשים ושבעה, כל דבורים שנתפרשו שמותם בעיניין עם אותם ארבעה שנמנו לפני השירה כולם שלשים ושבעה. ואם תאמר יותר הם, שנים א) אך יש להעיר בי יונתן פנתר הכתיבים על הרשעים בכלל בעוד שהמחבר פותרם על שונאיהם ש?* ישראל• ב) ק הוא בב״י ואין אני יבול לפתור המלה אל נכון והה, אפטויטצר רוצה לגרום: שעמדה, כלומר שנתיגעה ולא היה עוד בה בזו, ורומז על דברי המדרש ויושע בבהמד״ר להה' Jellinek ה,/א צד 36 שורה 10 : עמד הסכין שפי,: קהה הברזל, או יש לגרוס: שעממה במובן: שכבתה שהוא גם בן לשון עייפות ויגיעת בת. q עיין גם בח־״ק.