Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 29

צובא עשרים אלף תלי ואת מלך מעכה אלף איש ואיש טוב שנים עשר אלף [איש] (שם י׳ וי), ואתה מוצא בעינין שכמה מלחמות עשה דוד עמהם ולא שב מהם עד שכילה אותם: (ל־ט) ואכלם ואמחצם ולא יקומון, שמיום שנפלו לא יספו לשאת ראשם דכתיב ויראו כל המלכים עבדי הדרעזר כי ניגפו לפני ישראל וישלימו את ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע עוד את בני עמין (שם שם י״ט): (מ) ותורני חיל למלחמה, ותורני כה? (מ״א) ואויבי תתה לי עורף, שהפבו עורף לנוס מפניו (מ״ב) ישעו ואין מושיע, פתר׳ יצפו שיבוא להם שום עזרה ואין מושיע. ישעו כמו ישעה האדם על עושהו (ישעיה י״ז ו׳) שהוא לשון חיפוי: (מ״נ) כטיט חוצות אדיקם, כעיניין שני ואת העם אשר בה הוציא וישם במנרה ובחריצי הברזל ובמגזרות הברזל והעביר אותם במלבן וכן יעשה לכל עדי בני עמון (שמואל ב׳ י״ב ל־א). ארקעם, שהיה משכיבם ארצה כעיניין שני דך את מואב וימדדם בהבל השכב אותם ארצה וימדד שני הבלים להמית ומלא החבל להחיות (שם ה־ בי) ו (מיד) ותפלטיני מריבי עמי, משאול מדואג ומאהיתופל שהיו עושין עמי מריבה. תשמריני לראש נוים, עשית אותי ראש לאומות כמו והיית להם א) למשמר (יחזקאל לי׳ח זיב)ז (מ״ה) בני נכר יתכהשו לי, שאם הייתי אומר להם בך וכך עשיתם הם היו מכהשין ואומרין לא עשינו ואת 0 . לשמע אוזן ישמעו לי, פת־ אפילו אותן האומות שלא ראו את כבודי לשמע אוזן ששמעו את שמעי ישמעו לי, ופת■ היו נשמעים לי: (מ״ו) בני נכר יבלו, יפולו, ובן נבל תבל (שמות י״ח י •ה) שפתי נפול תפול. ויחנרו ממסנרותם, לשון חיגר, שהיו פוסחים ומתייראים לעמוד בפני י). ד״א ויחגרו ממסנרותם, פת׳ יפהדו ככו ומחדרים אימה (דברים ל־ב כ״ה) דמתרגמ׳ הרגת מותא י■), ובס׳ תהלים (י*ח מ״ו) הוא אומר יהרנו ממסגרותיהם, והוא מהתיבות הפוכות כמו כבש כשב, שמלה שלמה, ובמשמעו של כתוב ומהדרים אימה כן משמע הכת׳ ויהרגו ממסגרותיהם, שפתר׳ שיפהדו בני נכר ממקום שנסגרים בערי מבצר שלהם, וילמד סתום מן המפורש שאמר מיכה כעיניין זה ירנזו ממסגרותיהם אל ה׳ אלקינו יפחדו (ז׳ י״ז): (נ־א) מגדול ישועות מלכו, תשועה שלו שהוא מושיע את מלכו השובה כמגדל עוו אשר ינוס בה הנס ונמלט, וכננד עצמו היה אומר על הישועות שנעשו לו: פג. (א) ואלה דברי דוד האהרונים, יונתן פתר כתרגומו מה שפתר, אבל פשוטו בך הוא: דברי דוד שאמרן באחרונה לאחר שאמר דברי השירה הזאת וספר תהלים. נאם דוד בן ישי, התחיל לספר בשבחו ובשבח אביו לומר שהוא צדיק בן צדיק.?גל נקוד קמץ, ופתר׳ הוקם עליון לשני דברים למשיח ה׳ ולנעים זמירות ישראל שעשרה בני אדם אמרו זמירות שבספר תהלים כמו שמפורש במדרש שוחד טוב י) ומכולן לא בחר הק׳ שיהו נאמרים כי אם על ידי דוד לפי שהיה נעים ומידות ובקי להמתיקם בקול: (ב) רוח ה׳ דבר בי ומילתו שדיבר בי א) בב״י: לבז* ב) עיין גם בפי׳ ליחזקאל אשר בב״י זר.. ג) עיין גם לשון הרד״ק. ר) עיין פירש״י. ךן) עיין גם ברר״ק. ן) עיין מדרש תהלים למזמור א׳ אות ו' (הוצאת באבער צד 7).