Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1911-01-01 · VIII. 1910 - 5671 (1911) · page 24

19 את קנאתי (שם כ״ה י״א), ויקרא המלך לגבעונים 5 (ר) אין לנו כסף מהב עם שאול ואין לנו איש להמית בישראל, פתר׳ אין לנו עמו לא עיסקי ממון ולא עיסקי נפשות, כלו׳ תהילה אמרו לו אין לנו איש להמית בישראל עד שהוציאו הדבר לחלוטין היש בלבו להמיתם אם הם יאמרו להמיתם, כך פתרתי אחר הילוך המקראות ועיניינם. ובמסכת יבמות») מפרש פנים אחרות, מתוך שהרג נוב עיר הכהנים שהיו מספיקים להם מזון לגבעונים העלה עליו הכתוב כאילו התם וכולו כדאיתא במסכת יבמות. ויבקשי) דוד את [פני] ה׳, אמר ר׳ שמעון בן ל^׳ש ששאל באורים ותומים כת׳ הכא פני וכת׳ התם ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים וגו׳ (שם כ״ז כ״א ג): (ה) ואשר דמה לנו נשמתו מהתיצב, פת׳ שחישב עלינו שנשמדנו מהתיצב בכל נבול ישראל, ושואל בבראשית רבאי) וכי שאול חטא ודורו של דוד משתלם אלא שהיה שאול גרומות של שקמה שאינה יכולה להשען שום כלי שתולין עליה, כמו כן לא היה בדורו של שאול אדם שיהו יכולין עניי ישראל לסמוך עליו בימי רעבון וגילנלו הק׳ והביאו בימי דוד: (ח) ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה, מאי ה) שנא הכא אמר רב הונא העביר כל בני ישראל לפני ארון ה׳ כל שארון קולטו למיתה וכל שאין ארון קולטו לחיים ויחמול דוד על מפיבושת וגו׳ וכי משא פנים בדבר אלא שביקש רחמים שלא יקלטנו הארון, והכתיב בנים לא יומתו על אבות (דברים כ״ד ט״ז) אמר ר׳ הייא בר אבא אמר ר׳ יוהנן מוטב שתעקר אות אחת בתורה ואל יתהלל שם שמים בפרהסיא. ואת המשת בני מיכל [בת שאול] אשר ילדה לעדריאל, והכת׳ ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד (שמואל ב׳ ו׳ כ״נ) אלא י) מירב ילדה אותם ומיכל גידלה אותם ומתוך שמיכל גידלה אותם מעלה עליה הכתוב כאילו ילדם: (י) ותקח רצפה [בת איה] את השק וגו׳ עד נתך מים עליהם מן השמים, פתרון עד שהק׳ הוריד עליהם מטר מן השמים שמפני מה בא רעב לעולם קודם לכן על שאול ועל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים וכיון שנפרע ממנו עון זה מיד נתך מים עליהם מן השמים כשם שמפרש והולך ויעתר אלקים לארץ אחרי כן (פסוק י״ד): (י״נ) את עצמות המוקעים, על שם שתוקעין שתי יתידות בארץ ומניחים עץ אחד על גביהם ותולין בו את המחוייב תלייה קורין את התלויין עליהם המוקעים: (ט״ו) ומשקל קינו, כובע נחושת שעל ראשו. והוא תנור חדשה, מחדש חגור חרב והיה מתנשא לאמר להכות את דודי): (י*ט) ויך אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי, תירנמו יונתן וקטל דוד בר ישי מחי פרוכת בית מקדשא דמבית לחם ופתר׳ יערי כמו יער הלבנון הוא בית המקדש שנקרא שמו יער הלבנון (מלכים א׳ ז׳ ב׳), ומידה כנגד מידה, יבוא דוד שאמו אותת פרכת לביהמ״ק יי) במנור אורגים, ויהרוג את גלית הגתי שעץ חניתו כמנור אורנים. א) עיין שם סוף דף ע״ה ע״ב. ב) זד. שייך לפסוק א'. נ) עיין יבמות שם. ך) עיין פרשה מ׳ בשינוי לשון קצת. ךן) עיין יבמות דף ע״ט ע״א. ן) עיין סגהדריי יף י״ט ע״ב. ן) וה בעין הפירוש השג* שמביא רש״י עפ״י השמועה. ח) עיין על זה גם לשון ת״י: מחי פרוכת בית מקדשא ועיין ברות רבה פרשה ב׳ אות ב,: אלחנן ובז, זמ״ש על זה הה׳ אפטויטצר במ״ע ZAW של Stade משנת 1909 צד 252 ועיין גם בפירש״י ובפי׳ על דה״י ב' כ׳ ה/